כמר

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כֹּמֶר[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא כומר
הגייה* komer
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש כ־מ־ר ד
דרך תצורה משקל קֹטֶל
נטיות ר׳ כְּמָרִים; נ׳ כָּמְרָה (כומרה); כֹּמֶר־, ר׳ כָּמְרֵי־
בישוף (כומר רם־דרגה)
  1. כוהן דת נוצרי.
  2. לשון המקרא כהן לאלילי הנכר.
    • ”וְנָטִיתִי יָדִי עַל-יְהוּדָה וְעַל כָּל-יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם וְהִכְרַתִּי מִן-הַמָּקוֹם הַזֶּה אֶת-שְׁאָר הַבַּעַל, אֶת-שֵׁם הַכְּמָרִים עִם-הַכֹּהֲנִים“ (צפניה א, פסוק ד)
    • ”ויהונתן בן גרשום בן מנשה [...] כומר היה לעבודה זרה והאריך ימים“ (ירושלמי, מסכת ברכותדף סד, עמוד ב)
    • "דרך כומרי עבודה זרה היה להשחית זקנם, לפיכך אסרה תורה להשחית הזקן" (משנה תורה, ספר המדע, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים, פרק ז')

גיזרון[עריכה]

  1. המילה משותפת לכמה שפות שמיות: kumru (אכדית), kmr (פניקית). בשפות אלה משמעות המילה היא "כהן".
  2. יש הוגים כֻּמָּר ע"פ הארמית ובהטעמה מלרעית.

מידע נוסף[עריכה]

  • כו-מ-ר, במשמעות איש דת פגני, מופיע בבראשית רבה כו ה בארמית: "כֻומָרַיָא גנבו אלהיא".
  • המילה כמרא - ܟܘܡܪܐ מופיעה בתרגום הסורי לתנך - "פשיטתא", ציטוט - "ܟܘܡܪܐ ܗܘܐ ܕܐܠܗܐ ܡܪܝܡܐ"‏ [1].

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: כומר
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כמרים

כָּמַר[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא כמר
שורש וגזרה כ־מ־ר א
בניין פָּעַל
  1. הבשיל, השחיר.
    • ”בְּנַפְשֵׁנוּ נָבִיא לַחְמֵנוּ, מִפְּנֵי חֶרֶב הַמִּדְבָּר. עוֹרֵנוּ כְּתַנּוּר נִכְמָרוּ, מִפְּנֵי זַלְעֲפוֹת רָעָב“ (איכה ה, פסוק ט)
  2. הניח להשפעת החום. ראו הבחלת פירות.

גיזרון[עריכה]

  • 1 גסניוס - "כמר" בהוראת שנעשה שחור. מן שורש ארכאי ח-מ-ר ולו זיקה סמנטית לתיבות חמם,חום . ומוסיף כנגזרת של תיבת "כמר" את תיבת ”יְבַעֲתֻהוּ, כִּמְרִירֵי יוֹם“ (איוב ג, פסוק ה) בהוראת - "שהאופל, או השְחוֹר בעתוני" . בתקופת המקרא "מרירי יום" היו תופעות של לקויי חמה, האפלולית שנפלה על הארץ היא "מרירי" נטעה את האמונה שתופעות אלה קשורות בהתרחשויות מגפתיות ושאר אסונות, במיוחד בשעת- ”צָהֳרָיִם“ (תהלים מג, פסוק צאו) . איוב המתוסכל טוען שנולד למעשה ביום שכזה. ראו קטב כּומרירי.
  • 1:מצודת ציון מפרש, כֹמֵר - "שנקראים כך על שם מלבושיהם השחורים", מלבי"ם - סובר כי מדובר ב"כהני השמש השזופים"
  • ערבית חמארַה خَمَرَ בהוראת להתבשל תוך כדי תסיסה, להחמיץ .
  • לשון חז"ל משורש מקראי.

ראו גם[עריכה]

כִּמֵּר[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא כמר
שורש וגזרה כ־מ־ר ב
בניין פִּעֵל
  1. צד במלכודת רשת, דג דגים ברשת.

גיזרון[עריכה]

  • לשון חז"ל משורש מקראי.

ראו גם[עריכה]

סמוכין[עריכה]

  1. ראו, (פש' בראשית י"ד- ח"י)