כמר

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

כֹּמֶר א[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא כומר
הגייה* komer
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש כ־מ־ר ד
דרך תצורה משקל קֹטֶל
נטיות ר׳ כְּמָרִים; נ׳ כָּמְרָה (כומרה); כֹּמֶר־, ר׳ כָּמְרֵי־
בישוף (כומר רם־דרגה)
  1. כוהן דת נוצרי.
  2. לשון המקרא כהן לאלילי הנכר.
    • ”וְנָטִיתִי יָדִי עַל-יְהוּדָה וְעַל כָּל-יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם וְהִכְרַתִּי מִן-הַמָּקוֹם הַזֶּה אֶת-שְׁאָר הַבַּעַל, אֶת-שֵׁם הַכְּמָרִים עִם-הַכֹּהֲנִים“ (צפניה א, פסוק ד)
    • ”ויהונתן בן גרשום בן מנשה [...] כומר היה לעבודה זרה והאריך ימים“ (ירושלמי, מסכת ברכותדף סד, עמוד ב)
    • דרך כמרי עבודה זרה היה להשחית זקנם, לפיכך אסרה תורה להשחית הזקן (משנה תורה לרמב"ם, הלכות עבודה זרה יב, ז)[1]

גיזרון[עריכה]

  1. המקור מערב-שמי בצורה: כ-מ-ר (K-M-R), מופיעה במכתבי אל-עמארנה בצורה: כמרֻ kamarū בהוראת "כוהן לפולחן-X" [2] התיבת משותפת לכמה שפות שמיות: חיתית: כַמְרִי ḫamri בהוראת מקדש, מקום קדוש. השם בהגיית 'כּוּמר-בִּי/וִוי' (kumar-bi/wi) מצוי בחורית כתיאור האלוהות. אכדית kumru,פניקית kmr. בשפות אלה משמעות המילה היא "כהן"[3]. הקישור של תיבת "כמר" העברית אל הנצרות החל רק בימי הביניים.
  2. יש פרשנים שגזרו משורש כ־מ־ר א שהכוונה שחור. לדוגמא, רד"ק (השרשים, כמר) כתב שנקראו כך בגלל שהם לבושים שחורים. ומלבי"ם (הושע י,ה) אמר שמדובר ב"כהני ע"ז העומדים נגד השמש ופניהם שחורות מהשמש". אמנם מפרשים רבים הסבירו שבכל המקומות אין הכוונה לשחרות אלא לחימום, ראה בערך נכמר. קוהוט (ערוך השלם כמר2) כתב שבמקור זה היה הכינוי לכהני האש או השמש. השוו לערבית, בהגיית אכמר أحمر בהוראת אדום (והשוו כמר, להלן), וגם בהוראת מי שמתייחס ליפת המקראי, הווה אומר "שאינו שמי".
  3. יש מבטאים כֻּמָּר ע"פ הארמית ובהטעמה מלרעית.

מידע נוסף[עריכה]

  • 2: כומר, במשמעות איש דת פגני, מופיע בבראשית רבה (כו, ה) בארמית: "כוּמָרַיָא גנבו אלהיא".
  • תיבת כומרא:(ܟܘܡܪܐ) מופיעה בפשיטתא בלשון סורית-ארמית [4].

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: כומר
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כמרים

כֹּמֶר ב[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא כומר
הגייה* komer
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש כ־מ־ר א או כ־מ־ר ג
דרך תצורה משקל קֹטֶל
נטיות ר׳ כְּמָרִים
  1. לשון חז"ל בור או כלי שמניחים בו את הזיתים או הענבים בכדי שיתרככו.

גזרון[עריכה]

  • לפי רמב"ם (פיהמ"ש טהרות י, ד) הכוונה לבור, ובאופן דומה פירש הערוך (כמר2) שהיו טומנים באדמה. ולפי תוספות (כתובות פב,ב ד"ה עביט) ור"ע מברטנורא (ב"מ ה,ז) הכוונה לכלי. אותה המחלוקת גם במשמעות המילים הנרדפות מעטן ועביט. אמנם יש להביא ראיה להבנת הרמב"ם, שבכמה מקומות נמצא השורש כ־מ־ר ג במשמעות של הטמנה, כמו: הַמַּכְמִיר בָּאֲדָמָה (מעשרות ד,א לפי נוסח כ"י קאופמן)[5], ”לא יהבהב באור ויאכל, ולא יכמור[6] באדמה ויאכל“ (בבלי, מסכת בבא מציעאדף פט, עמוד ב).
  • הערוך (שם) אמר שזה נגזר מהביטוי המקראי "מִכְמֹרֶת" (ישעיה יט,ח) שמשמעו מלכודת, ודומה לביטוי הערבי "אלמכמר". גם רש"ר הירש (בראשית מג,ל) קישר בין השנים, וביאר שיסוד השורש בהטמנה וסגירה, ובפירות נהגו להטמינם בכדי שיתחממו ויתססו.

מילים נרדפות[עריכה]

ראו גם[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]

כָּמַר[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא כמר
שורש וגזרה כ־מ־ר א
בניין פָּעַל
  1. לשון חז"ל הטמין פירות בכדי שיתחממו (=יתבשלו).

גיזרון[עריכה]

  • (1) גזניוס - "כמר" בהוראת שנעשה שחור. מן שורש ארכאי ח־מ־ר ולו זיקה סמנטית לתיבות חמם, חום. ומוסיף כנגזרת של תיבת "כמר" את תיבת ”יְבַעֲתֻהוּ, כִּמְרִירֵי יוֹם“ (איוב ג, פסוק ה) בהוראת - "שהאופל או השְחוֹר בעתוני", ע"פ התקבולות בפסוק (חושך, צלמות, עננה). ומקביל לסורית: ܟܡܪ - שחור, עגמומי. וראה לעיל כֹּמֶר שכמה מפרשים הסבירו על פי זה את הכינוי "כומר". טור סיני מוסיף כי את הצירוף: ”קֶטֶב מְרִירִי“ (דברים לב, פסוק כג) יש לקרוא ”קֶטֶב כַמְרִירִי“ (דברים לב, פסוק כג) בהוראת "שד אפל" . אמנם מפרשים רבים הסבירו שבכל המקומות אין הכוונה לשחרות אלא לחימום, וכן יותר מסתבר, ראה בגזרון נכמר.
  • (2) קרוב ערבית: חמארַה خَمَرَ בהוראת להתבשל תוך כדי תסיסה, להחמיץ.
  • השוו לערבית בהגיית אכמר أحمر בהוראת אדום, וגם בהוראת צאצא ליפת המקראי, הווה אומר "שאינו שמי"

ראו גם[עריכה]

כִּמֵּר[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא כמר
שורש וגזרה כ־מ־ר ב
בניין פִּעֵל
  1. צד במלכודת רשת, דג דגים ברשת.
דייגים פורשים מכמורת.

גיזרון[עריכה]

  • לשון חז"ל משורש מקראי.

ראו גם[עריכה]

סמוכין[עריכה]

  1. כך במקור, אבל בדפוסים נדפס "כהני עבודה זרה".
  2. West Semitic Terms in Akkadian Texts from Emar Eugen J. Penti c. Journal of Near Eastern Studies Vol. 58, No. 2 (Apr., 1999), pp.92. Publish
  3. A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition By: Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín and Wilfred G.E. Watson - Brill Academic Publishers ;2003 , עמ' 391:ḫamri
  4. ציטוט: ("ܟܘܡܪܐ ܗܘܐ ܕܐܠܗܐ ܡܪܝܡܐ"-"כומרא‏ הוא דאלהא מרימא") ,תרגום לבראשית יד, יח
  5. וכן גרס הערוך (כמר2). אבל בדפוסים מופיע "המכמן" או "המכמין", וכן גרס רמב"ם.
  6. כך הגרסה בדפוס וילנא ובחלק מהכ"י; בדפוס ונציה ובחלק מהכ"י הגרסה "יכמיר".