כמר
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
כֹּמֶר[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | כומר |
| הגייה* | komer |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | כ־מ־ר ד |
| דרך תצורה | משקל קֹטֶל |
| נטיות | ר׳ כְּמָרִים; נ׳ כָּמְרָה (כומרה); כֹּמֶר־, ר׳ כָּמְרֵי־ |
בישוף (כומר רם־דרגה)
- כוהן דת נוצרי.
- על כמרים קתולים נאסרים יחסי אישות.
- ”כומר היה בארץ ההיא, והוא צדיק תמים ולא נגע באשה מימיו, גם לא הרהר בכאלה בעולם, ולא קרה לו מעודו מקרה לא טהור“ (חוקים וספרים, מאת מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, בפרויקט בן יהודה)
- ”הכומר הראש החל לקרוא את כתב אשמתי בפני, כי שאול חטאתי: חללתי את שבועתי להיות נזירה כל ימי חיי באופן נורא, כי ברחתי מבית המקלט להיות ליהודית ארורה“ (דון מיגואל, מאת בן אביגדור, בפרויקט בן יהודה)
- לשון המקרא כהן לאלילי הנכר.
- ”וְנָטִיתִי יָדִי עַל-יְהוּדָה וְעַל כָּל-יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם וְהִכְרַתִּי מִן-הַמָּקוֹם הַזֶּה אֶת-שְׁאָר הַבַּעַל, אֶת-שֵׁם הַכְּמָרִים עִם-הַכֹּהֲנִים“ (צפניה א, פסוק ד)
- ”ויהונתן בן גרשום בן מנשה [...] כומר היה לעבודה זרה והאריך ימים“ (ירושלמי, מסכת ברכות – דף סד, עמוד ב)
- "דרך כומרי עבודה זרה היה להשחית זקנם, לפיכך אסרה תורה להשחית הזקן" (משנה תורה, ספר המדע, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים, פרק ז')
גיזרון[עריכה]
- המילה משותפת לכמה שפות שמיות: kumru (אכדית), kmr (פניקית). בשפות אלה משמעות המילה היא "כהן".
- יש הוגים כֻּמָּר ע"פ הארמית ובהטעמה מלרעית.
מידע נוסף[עריכה]
- כו-מ-ר, במשמעות איש דת פגני, מופיע בבראשית רבה כו ה בארמית: "כֻומָרַיָא גנבו אלהיא".
- המילה כמרא - ܟܘܡܪܐ מופיעה בתרגום הסורי לתנך - "פשיטתא", ציטוט - "ܟܘܡܪܐ ܗܘܐ ܕܐܠܗܐ ܡܪܝܡܐ" [1].
נגזרות[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
- גלח (1)
תרגום[עריכה]
- אנגלית: reverend, priest
- הונגרית: pap
- ספרדית: sacerdote, cura
- ערבית: خوري
- פולנית: ksiądz
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: כומר |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כמרים |
- כומר בנקבה באתר האקדמיה ללשון העברית, מאי 2013
כָּמַר[עריכה]
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | כמר |
| שורש וגזרה | כ־מ־ר א |
| בניין | פָּעַל |
- הבשיל, השחיר.
- הניח להשפעת החום. ראו הבחלת פירות.
- "לא היו בוצרין ענבים וכומרין אותן אלא בוצרין אותן ודורכין אותן מיד." (תוספתא, מסכת מנחות – דף ט, הלכה ב – ע"פ כתב יד וינה)
גיזרון[עריכה]
- 1 גסניוס - "כמר" בהוראת שנעשה שחור. מן שורש ארכאי ח-מ-ר ולו זיקה סמנטית לתיבות חמם,חום . ומוסיף כנגזרת של תיבת "כמר" את תיבת ”יְבַעֲתֻהוּ, כִּמְרִירֵי יוֹם“ (איוב ג, פסוק ה) בהוראת - "שהאופל, או השְחוֹר בעתוני" . בתקופת המקרא "מרירי יום" היו תופעות של לקויי חמה, האפלולית שנפלה על הארץ היא "מרירי" נטעה את האמונה שתופעות אלה קשורות בהתרחשויות מגפתיות ושאר אסונות, במיוחד בשעת- ”צָהֳרָיִם“ (תהלים מג, פסוק צאו) . איוב המתוסכל טוען שנולד למעשה ביום שכזה. ראו קטב כּומרירי.
- 1:מצודת ציון מפרש, כֹמֵר - "שנקראים כך על שם מלבושיהם השחורים", מלבי"ם - סובר כי מדובר ב"כהני השמש השזופים"
- ערבית חמארַה خَمَرَ בהוראת להתבשל תוך כדי תסיסה, להחמיץ .
- לשון חז"ל משורש מקראי.
ראו גם[עריכה]
כִּמֵּר[עריכה]
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | כמר |
| שורש וגזרה | כ־מ־ר ב |
| בניין | פִּעֵל |
- צד במלכודת רשת, דג דגים ברשת.
- ”מעשה בשני בני אדם מכמרין מכמורין בירדן.“ (בבלי, מסכת יבמות – דף קכא, עמוד א)
גיזרון[עריכה]
- לשון חז"ל משורש מקראי.
ראו גם[עריכה]
סמוכין[עריכה]
- ↑ ראו, (פש' בראשית י"ד- ח"י)