כמר

כֹּמֶר

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	כומר
הגייה*	komer
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	כ־מ־ר ד
דרך תצורה	משקל קֹטֶל
נטיות	ר׳ כְּמָרִים; נ׳ כָּמְרָה (כומרה); כֹּמֶר־, ר׳ כָּמְרֵי־

בישוף (כומר רם־דרגה)

1. כוהן דת נוצרי.

   • על כמרים קתולים נאסרים יחסי אישות, והאדוקים שבהם נמנעים מאכילת הבשר במשך ארבעים יום טרם הפסחא.
   • ”כומר היה בארץ ההיא, והוא צדיק תמים ולא נגע באשה מימיו, גם לא הרהר בכאלה בעולם, ולא קרה לו מעודו מקרה לא טהור“ (חוקים וספרים, מאת מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, בפרויקט בן יהודה)
   • ”הכומר הראש החל לקרוא את כתב אשמתי בפני, כי שאול חטאתי: חללתי את שבועתי להיות נזירה כל ימי חיי באופן נורא, כי ברחתי מבית המקלט להיות ליהודית ארורה“ (דון מיגואל, מאת בן אביגדור, בפרויקט בן יהודה)

2. לשון המקרא כהן לאלילי הנכר.

   • ”וְנָטִיתִי יָדִי עַל-יְהוּדָה וְעַל כָּל-יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם וְהִכְרַתִּי מִן-הַמָּקוֹם הַזֶּה אֶת-שְׁאָר הַבַּעַל, אֶת-שֵׁם הַכְּמָרִים עִם-הַכֹּהֲנִים“ (צפניה א, פסוק ד)
   • ”ויהונתן בן גרשום בן מנשה [...] כומר היה לעבודה זרה והאריך ימים“ (ירושלמי, מסכת ברכות – דף סד, עמוד ב)
   • דרך כמרי עבודה זרה היה להשחית זקנם, לפיכך אסרה תורה להשחית הזקן (משנה תורה לרמב"ם, הלכות עבודה זרה יב, ז)

גיזרון

1. המילה משותפת לכמה שפות שמיות: חיתית: כַמְרִי ḫamri בהוראת מקדש, מקום קדוש. השם בהגיית 'כּוּמר-בִּי/וִוי' (kumar-bi/wi) מצוי בחיתית כתיאור האלוהות. אכדית kumru,פניקית kmr. בשפות אלה משמעות המילה היא "כהן".
2. יש פרשנים שגזרו משורש כ־מ־ר א שהכוונה שחור. לדוגמא, רד"ק (השרשים, כמר) כתב שנקראו כך בגלל שהם לבושים שחורים. ומלבי"ם (הושע י,ה) אמר שמדובר ב"כהני ע"ז העומדים נגד השמש ופניהם שחורות מהשמש". אמנם מפרשים רבים הסבירו שבכל המקומות אין הכוונה לשחרות אלא לחימום, ראה בערך נכמר. קוהוט (ערוך השלם כמר2) כתב שבמקור זה היה הכינוי לכהני האש או השמש.
3. יש מבטאים כֻּמָּר ע"פ הארמית ובהטעמה מלרעית.

מידע נוסף

• 2: כומר, במשמעות איש דת פגני, מופיע בבראשית רבה (כו, ה) בארמית: "כוּמָרַיָא גנבו אלהיא".
• המילה כומרא - ܟܘܡܪܐ מופיעה בפשיטתא (התרגום הסורי לתנך), ציטוט: "ܟܘܡܪܐ ܗܘܐ ܕܐܠܗܐ ܡܪܝܡܐ" - "כומרא‏ הוא דאלהא מרימא" (בראשית יד, יח).

נגזרות

• נכמר
• כמורה

מילים נרדפות

• גלח (1)

תרגום

• אנגלית: priest‏, pastor‏, reverend
• הונגרית: pap‏‏‏‏
• ספרדית: cura‏, sacerdote‏‏‏‏
• ערבית: خوري‏‏‏‏
• פולנית: ksiądz‏‏‏‏

ראו גם

• אפיפיור
• כנסייה
• רב

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: כומר

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כמרים

• כומר בנקבה באתר האקדמיה ללשון העברית, מאי 2013

כומר ב

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	כומר
הגייה*
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	כ־מ־ר א או כ־מ־ר ג
דרך תצורה	משקל קֹטֶל
נטיות	ר׳ כְּמָרִים

1. לשון חז"ל בור או כלי שמניחים בו את הזיתים או הענבים בכדי שיתרככו.

   • ”כדתני רבי חייא: על הכומר של זיתים, הכא נמי - על הכומר של ענבים“ (בבלי, מסכת בבא מציעא – דף עד, עמוד א)

גזרון

• לפי רמב"ם (פיהמ"ש טהרות י, ד) הכוונה לבור, ובאופן דומה פירש הערוך (כמר2) שהיו טומנים באדמה. ולפי תוספות (כתובות פב,ב ד"ה עביט) ור"ע מברטנורא (ב"מ ה,ז) הכוונה לכלי. אותה המחלוקת גם במשמעות המילים הנרדפות מעטן ועביט. אמנם יש להביא ראיה להבנת הרמב"ם, שבכמה מקומות נמצא השורש כ־מ־ר ג במשמעות של הטמנה, כמו: הַמַּכְמִיר בָּאֲדָמָה (מעשרות ד,א לפי נוסח כ"י קאופמן), ”לא יהבהב באור ויאכל, ולא יכמור באדמה ויאכל“ (בבלי, מסכת בבא מציעא – דף פט, עמוד ב).
• הערוך (שם) אמר שזה נגזר מהביטוי המקראי "מִכְמֹרֶת" (ישעיה יט,ח) שמשמעו מלכודת, ודומה לביטוי הערבי "אלמכמר". גם רש"ר הירש (בראשית מג,ל) קישר בין השנים, וביאר שיסוד השורש בהטמנה וסגירה, ובפירות נהגו להטמינם בכדי שיתחממו ויתססו.

מילים נרדפות

• מעטן
• עביט

ראו גם

• נכמר

כָּמַר

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	כמר
שורש וגזרה	כ־מ־ר א
בניין	פָּעַל

1. לשון המקרא השחיר או התחמם [ראה בגזרון].
   • ”בְּנַפְשֵׁנוּ נָבִיא לַחְמֵנוּ, מִפְּנֵי חֶרֶב הַמִּדְבָּר. עוֹרֵנוּ כְּתַנּוּר נִכְמָרוּ, מִפְּנֵי זַלְעֲפוֹת רָעָב“ (איכה ה, פסוק ט)
2. לשון חז"ל הטמין פירות בכדי שיתחממו (=יתבשלו).
   • ”לא היו בוצרין ענבים וכומרין אותן אלא בוצרין אותן ודורכין אותן מיד“ (תוספתא, מסכת מנחות – פרק ט, הלכה י)

גיזרון

• 1 גזניוס - "כמר" בהוראת שנעשה שחור. מן שורש ארכאי ח-מ-ר ולו זיקה סמנטית לתיבות חמם, חום. ומוסיף כנגזרת של תיבת "כמר" את תיבת ”יְבַעֲתֻהוּ, כִּמְרִירֵי יוֹם“ (איוב ג, פסוק ה) בהוראת - "שהאופל או השְחוֹר בעתוני". בתקופת המקרא "מרירי יום" היו תופעות של לקויי חמה, האפלולית שנפלה על הארץ היא "מרירי" נטעה את האמונה שתופעות אלה קשורות בהתרחשויות מגפתיות ושאר אסונות, במיוחד בשעת- ”צָהֳרָיִם“ (תהלים צא, פסוק ו). איוב המתוסכל טוען שנולד למעשה ביום שכזה. ראו קטב כּומרירי. וראה לעיל כֹּמֶר שכמה מפרשים הסבירו על פי זה את הכינוי "כומר". אמנם מפרשים רבים הסבירו שבכל המקומות אין הכוונה לשחרות אלא לחימום, וכן יותר מסתבר, ראה בגזרון נכמר.

• ערבית חמארַה خَمَرَ בהוראת להתבשל תוך כדי תסיסה, להחמיץ.

ראו גם

• נכמר

כִּמֵּר

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	כמר
שורש וגזרה	כ־מ־ר ב
בניין	פִּעֵל

1. צד במלכודת רשת, דג דגים ברשת.
   • ”מעשה בשני בני אדם מכמרין מכמורין בירדן.“ (בבלי, מסכת יבמות – דף קכא, עמוד א)

גיזרון

• לשון חז"ל משורש מקראי.

ראו גם

• מכמורת