מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
גִּלֵּחַ או גִּלַּח
[עריכה]
| ניתוח דקדוקי – פועל |
| כתיב מלא | גילח |
| שורש וגזרה | ג־ל־ח |
| בניין | פִּעֵל |
ספר מגלח את זקן אחד מלקוחותיו
- לשון המקרא הסיר שיער מגוף בעל חיים בסכין וכדו' בדר"כ שער הראש בלבד.
- ”בַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יְגַלַּח אֶת־כָּל־שְׂעָרוֹ, אֶת־רֹאשׁוֹ וְאֶת־זְקָנוֹ וְאֵת גַּבֹּת עֵינָיו וְאֶת־כָּל־שְׂעָרוֹ יְגַלֵּחַ...“ (ויקרא יד, פסוק ט)
- ”וַהֲבֵאתָהּ אֶל־תּוֹךְ בֵּיתֶךָ; וְגִלְּחָה אֶת־רֹאשָׁהּ, וְעָשְׂתָה אֶת־צִפָּרְנֶיהָ.“ (דברים כא, פסוק יב)
- ”וַתְּיַשְּׁנֵהוּ עַל־בִּרְכֶּיהָ וַתִּקְרָא לָאִישׁ וַתְּגַלַּח אֶת־שֶׁבַע מַחְלְפוֹת רֹאשׁוֹ...“ (שופטים טז, פסוק יט)
- ”וַיִּקַּח חָנוּן אֶת־עַבְדֵי דָוִד, וַיְגַלַּח אֶת־חֲצִי זְקָנָם; וַיִּכְרֹת אֶת־מַדְוֵיהֶם בַּחֵצִי עַד שְׁתוֹתֵיהֶם, וַיְשַׁלְּחֵם.“ (שמואל ב׳ י, פסוק ד)
- ”וְאֵלּוּ מְגַלְּחִין בַּמּוֹעֵד – הַבָּא מִמְּדִינַת הַיָּם, וּמִבֵּית הַשִּׁבְיָה, וְהַיּוֹצֵא מִבֵּית הָאֲסוּרִין...“ (משנה, מסכת מועד קטן – פרק ג, משנה א)
| ניתוח דקדוקי – פועל |
| כתיב מלא | גולח |
| שורש וגזרה | ג־ל־ח |
| בניין | פֻּעַל |
- שקוצץ שיערו
- ”מוֹרָה לֹא עָלָה עַל רֹאשִׁי כִּי נְזִיר אֱלֹהִים אֲנִי מִבֶּטֶן אִמִּי אִם גֻּלַּחְתִּי וְסָר מִמֶּנִּי כֹחִי “ (שופטים טז, פסוק יז)
- ”וַיָּחֶל שְׂעַר רֹאשׁוֹ לְצַמֵּחַ כַּאֲשֶׁר גֻּלָּח“ (שופטים טז, פסוק כב)
- ”וַיָּבֹאוּ אֲנָשִׁים מִשְּׁכֶם מִשִּׁלוֹ וּמִשֹּׁמְרוֹן שְׁמֹנִים אִישׁ מְגֻלְּחֵי זָקָן וּקְרֻעֵי בְגָדִים “ (ירמיהו מא, פסוק ה)
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | גלח |
| הגייה* | |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ג־ל־ח |
| דרך תצורה | משקל קַטָּל |
| נטיות | |
- לשון ימי הביניים כומר נוצרי
- מי שעוסק בקיצוץ שערותיהם של בני אדם
- להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.
- מחידושי רש"י. ייתכן כי מהיותם גלוחי ראש.
