הגמון

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הֶגְמוֹן[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא הגמון
הגייה* hegmon
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה שאילה
נטיות ר׳ הֶגְמוֹנִים; הֶגְמוֹן־, ר׳ הֶגְמוֹנֵי־
  1. לשון חז"ל פקיד מלכות, נציב, מגיסטרט רומי.
    • "מעשה ברבי אליעזר שנתפס על דברי מינות והעלו אותו לבמה לִדון. אמר לו אותו הגמון: זקן כמותך יעסוק בדברים הללו?" (תוספתא חולין ב ו)
    • "וְאָמַר רַבִּי חֲנִינָא, אֵין לְךָ כָּל רֶגֶל וָרֶגֶל, שֶׁלֹֹּא בָא לְטְבֶרְיָה אֶגְמוֹן, וְקָמְטוֹן, וּבַעַל זְמוֹרָה." (שבת קמה ב)
  2. בישוף, אפיסקופוס; ראש הקהילה והיחידה הגאוגרפית־מינהלית בכנסייה נוצרית הקרויה דיוקסיה.

גיזרון[עריכה]

  • מיוונית: hēgemṓn) ἡγεμών) (מנהיג, מפקד, ראש). מן hēgéomai) ἡγέομαι) (להנהיג).

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]