נכמר

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא נכמרו
שורש וגזרה כ־מ־ר א
בניין נִפְעַל
  1. לשון המקרא התחמם או התבשל.
  2. בהשאלה: התעוררות רגשות.
    • ”וַיְמַהֵר יוֹסֵף כִּי נִכְמְרוּ רַחֲמָיו אֶל אָחִיו וַיְבַקֵּשׁ לִבְכּוֹת“ (בראשית מג, פסוק ל)
    • ”וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֲשֶׁר בְּנָהּ הַחַי אֶל הַמֶּלֶךְ כִּי נִכְמְרוּ רַחֲמֶיהָ עַל בְּנָהּ“ (מלכים א׳ ג, פסוק כו)
    • ”נֶהְפַּךְ עָלַי לִבִּי יַחַד נִכְמְרוּ נִחוּמָי“ (הושע יא, פסוק ח)

גזרון[עריכה]

  1. חלק מהפרשנים ביארו ש"נכמרו" הכוונה הושחרו, ביניהם התרגום לאיכה שתרגם "אתקדרו". וכן כתב רד"ק (השרשים, כמר) וביאר שכֹּמֶר נקרא כך משום שבגדיו שחורים. ומלבי"ם (הושע י,ה) כתב שבמקור הכוונה לכהני השמש שהיה עורם שחור מריבוי עמידתם לפני השמש. וכן נקט גזניוס, ואמר שמקורו מן שורש ארכאי ח-מ-ר שיש לו זיקה סמנטית לתיבות חמם, חום. אמנם רוב המפרשים (רש"י, ראב"ע, ר"א בן הרמב"ם, רלב"ג, שד"ל) פירשו שאין הכוונה לשחרות אלא להתחממות. וכן נראה מההשאלה להתעוררות רגשות נראה שאין הכוונה לשחרות אלא להתחממות. וכן נראה עוד מהשימוש של חז"ל במילה, בהקשר של הטמנת פירות באדמה בכדי שיתחממו (=יתבשלו), ראה כומר.
  2. רש"ר הירש (בראשית מג,ל) אמר שהמשמעות הבסיסית של השורש היא הטמנה או סגירה בעד דבר (כ־מ־ר ג), ומזה נגזר מכמרת (כ־מ־ר ב). ובפירות נהגו להטמינם בכדי שיתחממו ויתססו, ונהיה במשמעות של חימום (כ־מ־ר א), ומכאן הושאל גם ל"רגשות עצורים, אשר כתוצאה מדיכויָם והדחקתם, מגיעים לתסיסה עזה".

פרשנים מפרשים[עריכה]

  • ראב"ע (בראשית מג,ל): "נכמרו - בערו ויקדו, וכן: עורנו כתנור נכמרו. והמלה מבנין נפעל. ועל כן כאשר יתחמם האדם יבכה. וכן אמר הגאון (רס"ג): כי בן אדם כדמות עולם קטן, והטעם: על ערכו. והנה תולדת המטר שיעלה איד מן הארץ, ובהיותו קרוב לרקיע, יקרש וירד מטר. וכן בן אדם יעלה חום מכבדו ולבו, כדמות עשן אל מוחו, ובגעתו שם יקרש ויורידו עיניו דמעות, כי אין בראש האדם מעיין".

ראו גם[עריכה]