מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא כיסא
הגייה * kise
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש כ־ס־י/ה
דרך תצורה משקל קִטֵּל
נטיות ר׳ כִּסְּאוֹת [1]
רהיט נפוץ בעל ארבע רגליים המשמש לישיבת אדם יחיד. קיימים מספר סוגים שונים של כסאות, בהתאם לייעודם.
"וַתָּקָם חַנָּה אַחֲרֵי אָכְלָה בְשִׁלֹה וְאַחֲרֵי שָׁתֹה וְעֵלִי הַכֹּהֵן ישֵׁב עַל-הַכִּסֵּא עַל-מְזוּזַת הֵיכַל יהוה" (שמואל א׳ א , פסוק ט ) "נַעֲשֶׂה-נָּא עֲלִיַּת-קִיר קְטַנָּה וְנָשִׂים לוֹ שָׁם מִטָּה וְשֻׁלְחָן וְכִסֵּא וּמְנוֹרָה וְהָיָה בְּבֹאוֹ אֵלֵינוּ יָסוּר שָׁמָּה" (מלכים ב׳ ד , פסוק י ) כאשר סעדנו במסעדה ישבנו על כיסא . לשון המקרא בהשאלה: שלטון, משׂרה.
"וַהֲקִמֹתִי אֶת כִּסֵּא מַמְלַכְתְּךָ עַל יִשְׂרָאֵל לְעֹלָם כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי עַל דָּוִד אָבִיךָ לֵאמֹר: לֹא יִכָּרֵת לְךָ אִישׁ מֵעַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל." (מלכים א׳ ט , פסוק ה ) ובשעה שישראל נוטלין שופרותיהן ותוקעין לפני הקדוש ברוך הוא, עומד מכסא הדין ויושב בכסא הרחמים. (ויקרא רבה, אמור, פרשה כט, סימן ג) "וְאֵהוּד בָּא אֵלָיו וְהוּא-ישֵׁב בַּעֲלִיַּת הַמְּקֵרָה אֲשֶׁר-לוֹ לְבַדּוֹ וַיֹּאמֶר אֵהוּד דְּבַר-אֱלֹהִים לִי אֵלֶיךָ וַיָּקָם מֵעַל הַכִּסֵּא " (שופטים ג , פסוק כ ) המילה משותפת לכמה שפות שמיות: אכדית - kussû ; ארמית־סורית - ܟ݁ܽܘܪܣܝܳܐ (kursyā ); ערבית - كُرْسِيّ (kursīy ); אוגריתית - ksủ . במקורה מדובר במילה שומרית, שנכנסה לאכדית וממנה התגלגלה לשפות שמיות אחרות. מילים נרדפות [ עריכה ] קישורים חיצוניים [ עריכה ] ערך בוויקיפדיה:
כיסא תמונות ומדיה בוויקישיתוף:
כיסא
הערות שוליים [ עריכה ]
↑ ההגייה הרווחת בקרב דוברי עברית רבים "כִּסָּאוֹת", כביכול, יסודה בטעות.
ערך בוויקיפדיה: כיסא
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כיסא
