מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
כיסא
הגייה *
kise
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
כ־ס־י/ה
דרך תצורה
משקל קִטֵּל
נטיות
ר׳ כִּסְּאוֹת [1] ; כֵּס־ או כִּסֵּא־
רהיט נפוץ בעל ארבע רגליים המשמש לישיבת אדם יחיד. קיימים מספר סוגים שונים של כסאות, בהתאם לייעודם.
”וַתָּקָם חַנָּה אַחֲרֵי אָכְלָה בְשִׁלֹה וְאַחֲרֵי שָׁתֹה וְעֵלִי הַכֹּהֵן ישֵׁב עַל-הַכִּסֵּא עַל-מְזוּזַת הֵיכַל יהוה“ (שמואל א׳ א , פסוק ט )
”נַעֲשֶׂה-נָּא עֲלִיַּת-קִיר קְטַנָּה וְנָשִׂים לוֹ שָׁם מִטָּה וְשֻׁלְחָן וְכִסֵּא וּמְנוֹרָה וְהָיָה בְּבֹאוֹ אֵלֵינוּ יָסוּר שָׁמָּה“ (מלכים ב׳ ד , פסוק י )
כאשר סעדנו במסעדה ישבנו על כיסא .
לשון המקרא בהשאלה: שלטון , משרה .
”וַהֲקִמֹתִי אֶת כִּסֵּא מַמְלַכְתְּךָ עַל יִשְׂרָאֵל לְעֹלָם כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי עַל דָּוִד אָבִיךָ לֵאמֹר: לֹא יִכָּרֵת לְךָ אִישׁ מֵעַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל.“ (מלכים א׳ ט , פסוק ה )
”וּבְשָׁעָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל נוֹטְלִין אֶת שׁוֹפְרֵיהֶן וְתוֹקְעִין לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עוֹמֵד מִכִּסֵּא הַדִּין וְיוֹשֵׁב בְּכִסֵּא רַחֲמִים.“ (ויקרא רבה, פרשה כט, סימן ג )
”שְׁאוֹל מִתַּחַת רָגְזָה לְךָ לִקְרַאת בּוֹאֶךָ עוֹרֵר לְךָ רְפָאִים כָּל עַתּוּדֵי אָרֶץ הֵקִים מִכִּסְאוֹתָם כֹּל מַלְכֵי גוֹיִם“ (ישעיהו יד , פסוק ט )
”כִּי שָׁמָּה יָשְׁבוּ כִסְאוֹת לְמִשְׁפָּט, כִּסְאוֹת לְבֵית דָּוִיד“ (תהלים קכב , פסוק ה )
המילה משותפת לכמה שפות שמיות, במקורה מלשון שומרית, שנדדה ללשון אכדית, וממנה נתגלגלה לשפות שמיות אחרות . במכתבי אל-עמארנה הכתובים בלשון כנענית מופיעה המילה בצורת 'כֲּאַכשֻׁ' ka-aḫ-šu צטוט:"כיסא אחד מצופה זהב" [2] . בכתובת הארמית מבוכאן (כיום,כורדיסטאן האיראנית) נמצאת עדות חוץ מקראית לתיבת "כסא" בתצורת "כרסאה" המתוארכת לסוף המאה השמינית לפנה"ס [3]
אכדית – kussû . אוגריתית – ksủ . ארמית־סורית – ܟ݁ܽܘܪܣܝܳܐ או ܟ݁ܘܼܪܣܝܵܐ (כורסיא) . ערבית – كُرْسِيّ (כֻּרְסִיּ, ראו גם כשמו של יישוב קדום בצדה המזרחי של הכנרת) .
מילים נרדפות [ עריכה ]
קישורים חיצוניים [ עריכה ]
ערך בוויקיפדיה:
כיסא תמונות ומדיה בוויקישיתוף:
כיסא
הערות שוליים [ עריכה ]
↑ ההגייה הרווחת בקרב דוברי עברית רבים "כִּסָּאוֹת", כביכול, יסודה בטעות.
↑ 8: 120 EA
↑ פרופ' ראובן ש' שטיינר - "שלוש קללות נמרצות מתוך הכתובת הארמית מבוכאן"