עמק
מראה
(הופנה מהדף עמוק)
עֵמֶק
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | עמק |
| הגייה* | emek |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ע־מ־ק |
| דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
| נטיות | ר׳ עֲמָקִים |

- חבל ארץ מישורי הנמוך מסביבתו; שגודלו יכול להשתנות מכמה קילומטרים רבועים למאות.
- ”וְהָעֲמָלֵקִי וְהַכְּנַעֲנִי יוֹשֵׁב בָּעֵמֶק מָחָר פְּנוּ וּסְעוּ לָכֶם הַמִּדְבָּר דֶּרֶךְ יַם-סוּף“ (במדבר יד, פסוק כה)
- ”וַיִּלְחֲצוּ הָאֱמֹרִי אֶת-בְּנֵי-דָן הָהָרָה כִּי-לֹא נְתָנוֹ לָרֶדֶת לָעֵמֶק“ (שופטים א, פסוק לד)
- ”וּפְלִשְׁתִּים בָּאוּ וַיִּנָּטְשׁוּ בְּעֵמֶק רְפָאִים“ (שמואל ב׳ ה, פסוק יח)
- ”וְנָמַסּוּ הֶהָרִים תַּחְתָּיו וְהָעֲמָקִים יִתְבַּקָּעוּ כַּדּוֹנַג מִפְּנֵי הָאֵשׁ כְּמַיִם מֻגָּרִים בְּמוֹרָד“ (מיכה א, פסוק ד)
- ”לָבְשׁוּ כָרִים הַצֹּאן וַעֲמָקִים יַעַטְפוּ-בָר יִתְרוֹעֲעוּ אַף-יָשִׁירוּ“ (תהלים סה, פסוק יד)
- ”וְלֹא-יָדַע כִּי-רְפָאִים שָׁם בְּעִמְקֵי שְׁאוֹל קְרֻאֶיהָ“ (משלי ט, פסוק יח)
- ”אֲנִי חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן שׁוֹשַׁנַּת הָעֲמָקִים“ (שיר השירים ב, פסוק א)
- ”וּבַיּוֹם הָרְבִעִי נִקְהֲלוּ לְעֵמֶק בְּרָכָה כִּי-שָׁם בֵּרֲכוּ אֶת-יְהוָה עַל-כֵּן קָרְאוּ אֶת-שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא עֵמֶק בְּרָכָה עַד-הַיּוֹם“ (דברי הימים ב׳ כ, פסוק כו)
גזרון
[עריכה]- בפיניקית "עמק" באותה משמעות.[1]
- אכדית emūqu = במשמעות כוח, חוזק. ראו - ”יַחְפְּרוּ בָעֵמֶק, וְיָשִׂישׂ בְּכֹחַ;יֵצֵא,לִקְרַאת-נָשֶׁק“ (איוב לט, פסוק כא) ;וגם - ”בָּאָה קָרְחָה אֶל-עַזָּה, נִדְמְתָה אַשְׁקְלוֹן שְׁאֵרִית עִמְקָם“ (ירמיהו מז, פסוק ה).
- אוגריתית : עמק.
- סורית קלאסית: ˁmaḳ = להשתרע לעומק .
- געז: ˁamaqa =עמוק.
- ערבית: عمق = להעשות עמוק.
מידע נוסף
[עריכה]- מן המגילה החיצונית לבראשית - שנת 50 לפנה"ס בקירוב, בלהג ארמי-קומראני : "כול אלן אזדמנו כחדא לקרב לעמקא די סדיא ותקף מלך עילם ומלכיא די עמה למלך סודם." (ראה= 1QapGen 21.25)
צירופים
[עריכה]נגזרות
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]ניגודים
[עריכה]תרגום
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה]הערות שוליים
[עריכה]- ↑ François Bron, Recherches sur les inscriptions phéniciennes de Karatepe, Librairie Droz, 1979, p. 39
עָמֹק
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | עמוק |
| הגייה* | amok |
| חלק דיבר | תואר |
| מין | זכר |
| שורש | ע־מ־ק |
| דרך תצורה | משקל קָטֹל |
| נטיות | נ׳ עֲמֻקָּה, ר׳ עֲמֻקִּים, נ"ר עֲמֻקּוֹת |
- בעל נפח; שיש מרחק בין שפתו לחלקו הפנימי; שקצהו מרוחק מתחתיתו.
- ”כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִֹה כּוֹס אֲחוֹתֵךְ תִּשְׁתִּי הָעֲמֻקָּה וְהָרְחָבָה תִּהְיֶה לִצְחֹק וּלְלַעַג מִרְבָּה לְהָכִיל“ (יחזקאל כג, פסוק לב)
- ”מַיִם עֲמֻקִּים דִּבְרֵי פִי-אִישׁ נַחַל נֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה“ (משלי יח, פסוק ד)
- ”גָּבְהֵי שָׁמַיִם מַה-תִּפְעָל עֲמֻקָּה מִשְּׁאוֹל מַה-תֵּדָע“ (איוב יא, פסוק ח)
- ”רָחוֹק מַה-שֶּׁהָיָה וְעָמֹק עָמֹק מִי יִמְצָאֶנּוּ“ (קהלת ז, פסוק כד)
- לשון המקרא בהשאלה: מה שנדרש מאמץ להבינו. שיש בו חכמה רבה ומסותרת. רגש דק ונסתר. מושג קשה לתפיסה.