מלגז

מַלְגֵּז

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מלגז
הגייה*	malgez
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ל־ג־ז
דרך תצורה	משקל מַקְטֵל
נטיות	ר׳ מַלְגְּזִים; מַלְגֵּז־, ר׳ מַלְגְּזֵי־

מלגז (קלשון) (1)

מקום המלגז בסירת משוטים (2)

1. לשון חז"ל קלשון; מוט עץ ארוך ובראשו שתיים־שלוש שיני ברזל, המשמש לגיבוב קש, תבן וכו'.

   • "שנים שהיו אוחזין במלגז ולוגזין בכרכר" (שבת צב ב)

2. עברית חדשה (ימאות) משענת למשוט, דמוית מזלג דו-שיני, הקבועה בלזבזת של סירת משוטים.

   • עם קבלת הפקודה מניח החותר את צוואר המשוט בתוך המלגז.
   • "מלגז - ברזל בצורת U, המשמש נקודת משען למשוט ומעביר לסירה את פעולת המשוט [...]." (הועדה להדרכה ימית שע"י מחלקת הים של הסוכנות היהודית לא"י, ימאות למעשה, 1945)

גיזרון

• מן לגז, קרוב אל מזלג.
• האקדמיה ללשון העברית, מונחי כלי שיט קטנים ומעגנות (תשע"ג), 2013.

פרשנים מפרשים

• רש"י על שבת צב ב: "מלגז - פורק"א בת ג' שיניים ומהפכין בה תבואה בגורן והוא מעמר דהוא אב מלאכה. ולוגזין - מאספין השבלין."

נגזרות

• מלגזה

תרגום

• אנגלית: pitchfork‏‏‏‏ (1); oarlock‏, rowlock‏‏‏‏ (2);
• צרפתית: fourche‏‏‏‏ (1); dame de nage‏‏‏‏ (2)
• גרמנית: Heugabel‏‏‏‏ (1); Dolle‏‏‏‏ (2)

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: מלגז