מן אולפן, בארמית: אֻלְפָּן וגם אוּלְפְּנָא[1]; מובא בתרגום אונקלוס לפרשת כי תשא, שם הוא מתרגם את הפסוק "וקרא לו אהל מועד" (שמות ל"ג,ז) - "וקרי ליה משכן בית אולפנא", כי באוהל זה התנהלו לימוד התורה והוראתה. השם "אולפנה" נבחר כדי להבדילו מבית ספר תיכון רגיל ומהמונח ישיבה המיועד למוסדות לימוד לבנים.
↑ אולפנא הָאולפן. במקור השפה בארמית נוספה א' לשם עצם רק ליִידוע (כה' הידיעה), אך בעקבות שפות קרובות כמו ערבית בהן מיידעים שם עצם כשמזכירים אותו בפני עצמו (כמו חיטה בערבית יאמר אל־חיטה) הפכה הצורה עם הא' לקבועה בארמית המאוחרת כמו זו שבתלמוד (גְבָר נהיה גַבְרָא לְחֵם תמיד לַחְמָא [גם נהמא])