יורש

יוֹרֵשׁ

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	יורש
הגייה*	yoresh
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	י־ר־שׁ
דרך תצורה	משקל קוֹטֵל
נטיות	נ׳ יוֹרֶשֶׁת ר׳ יוֹרְשִׁים רנ׳ יוֹרְשׁוֹת

1. מי שמקבל, או מתעתד לקבל, רכוש או תואר עם מות הבעלים המקוריים.

   • היורש קיבל את ביתו וכספו של המנוח.
   • "את המלך פקד הדין. אך יורש לו יקום עד עת, כי עלי אדמתו השעין את חרבו שעליה מת." ("הנה תמו יום קרב וערבו", מילים: נתן אלתרמן)
   • ”לִבְנֵי עַמּוֹן כֹּה אָמַר יהוה הֲבָנִים אֵין לְיִשְׂרָאֵל אִם-יוֹרֵשׁ אֵין לוֹ מַדּוּעַ יָרַשׁ מַלְכָּם אֶת-גָּד וְעַמּוֹ בְּעָרָיו יָשָׁב."“ (ירמיהו מט, פסוק א)
   • "וְאִם הָיָה חַיָּב לוֹ מָמוֹן יַחְזִירוֹ לְיוֹרְשָׁיו לֹא הָיָה יוֹדֵעַ לוֹ יוֹרֵשׁ יַנִּיחֶנּוּ בְּבֵית דִּין וְיִתְוַדֶּה." (משנה תורה, הִלְכּוֹת תְּשׁוּבָה, ב, טו)

2. בהשאלה ממשיך הדרך.

   • אורי גלר מחפש את היורש.
   • נמצא יורש לבגין!

צירופים

• יורש עצר

תרגום

איטלקית: ereditiero‏‏‏‏ אנגלית: heir‏, successor‏‏‏‏ גרמנית: Erbe‏‏‏‏ הולנדית: erfgenaam‏‏‏‏

הונגרית: örökös‏‏‏‏ ספרדית: heredero‏‏‏‏ פורטוגלית: heredero‏‏‏‏ צרפתית: héritier‏‏‏‏

ראו גם

• הורשה
• ירושה
• ירש

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: יורש

השורש ירש

השורש י־ר־ש הוא שורש מגזרת נחי פי"ו. ניתוח דקדוקי לשורש משמעות עיקרית תפיסת רכוש ממי שמאבד אותו גזרה הופיע לראשונה בלשון במקרא נטיות הפעלים י־ר־ש עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל קַל יָרַשׁ יוֹרֵשׁ יִירַשׁ או יֵרֵשׁ רַשׁ או רֵשׁ לָרֶשֶׁת נִפְעַל -אין- -אין- יִוָּרֵשׁ הִוָּרֵשׁ לְהִוָּרֵשׁ הִפְעִיל הוֹרִישׁ מוֹרִישׁ יוֹרִישׁ הוֹרֵשׁ לְהוֹרִישׁ הֻפְעַל הוּרַש מוּרַש יוּרַש -אין- -אין- פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- יש הסוברים כי בעבר נפעל ניתן להשתמש בצורת הפועל "נִוְרָש". יש גם מקבילה בערבית ورث ורת'.