יורש

יוֹרֵשׁ[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	יורש
הגייה^*	yoresh
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	י־ר־שׁ
דרך תצורה	משקל קוֹטֵל
נטיות	נ׳ יוֹרֶשֶׁת ר׳ יוֹרְשִׁים רנ׳ יוֹרְשׁוֹת

מי שמקבל, או מתעתד לקבל, רכוש או תואר עם מות הבעלים המקוריים.
- היורש קיבל את ביתו וכספו של המנוח.
- "את המלך פקד הדין. אך יורש לו יקום עד עת, כי עלי אדמתו השעין את חרבו שעליה מת." ("הנה תמו יום קרב וערבו", מילים: נתן אלתרמן)
- ”לִבְנֵי עַמּוֹן כֹּה אָמַר יהוה הֲבָנִים אֵין לְיִשְׂרָאֵל אִם-יוֹרֵשׁ אֵין לוֹ מַדּוּעַ יָרַשׁ מַלְכָּם אֶת-גָּד וְעַמּוֹ בְּעָרָיו יָשָׁב."“ (ירמיהו מט, פסוק א)
- "וְאִם הָיָה חַיָּב לוֹ מָמוֹן יַחְזִירוֹ לְיוֹרְשָׁיו לֹא הָיָה יוֹדֵעַ לוֹ יוֹרֵשׁ יַנִּיחֶנּוּ בְּבֵית דִּין וְיִתְוַדֶּה." (משנה תורה, הִלְכּוֹת תְּשׁוּבָה, ב, טו)
בהשאלה: ממשיך הדרך, חלקים נרחבים בקרב מנהיגי הנצרות עדיין רואים בעצמם כיורשיהם הטבעיים של היהודים .
- במאה הראשונה לסה"נ יוסטינוס מרטיר טען שהכנסייה היא יורשת ישראל: "אנחנו, אשר נחצבנו ממעי המשיח, הננו גזע ישראל האמיתי" .

מקור המילה במקרא. המשמעות ושורש המילה "יורש" קיימים בשפות שמיות: (ערבית: וַרִתָ' وَرِثَ) ( אוגריתית; ירש; yrţ) , (yrwt בסורית ארמית) (אכדית;יַָארִטֻ :yāritu).

ערך בוויקיפדיה: יורש

השורש י־ר־ש הוא שורש מגזרת נחי פי"ו.