מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
יְרֻשָּׁה (גם: יְרֵשָׁה)
[עריכה]
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | ירושה, ירשה |
הגייה* | yerusha, yeresha |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | י־ר־שׁ |
דרך תצורה | משקל קְטֻלָּה, משקל קְטֵלָה |
נטיות | ר': יְרֻשּׁוֹת אוֹ יְרֵשׁוֹת, נ"י: יְרֻשַּׁת־ אוֹ יְרֵשַׁת־, נ"ר: יְרֻשּׁוֹת־ אוֹ יְרֵשׁוֹת־, כ': יְרֻשָּׁתִי, יְרֻשָּׁתָהּ, יְרֻשּׁוֹתֵיכֶן וגם יְרֵשָׁתִי, יְרֵשָׁתָהּ, יְרֵשׁוֹתֵיכֶן |
- שם כולל לדברים (בדרך־כלל ממון או נחלה) שעוברים מידי אדם שמת לידי אחרים.
- (מדעי המחשב) העברת תכונות של מחלקה קיימת למחלקה חדשה שהמתכנת החליט ליצור בתוכניתו.
השורש ירשׁ |
השורש י־ר־ש הוא שורש מגזרת נחי פי"ו.
ניתוח דקדוקי לשורש |
משמעות עיקרית | תפיסת רכוש ממי שמאבד אותו |
גזרה | |
הופיע לראשונה בלשון | במקרא |
י־ר־ש |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
קַל |
יָרַשׁ |
יוֹרֵשׁ |
יִירַשׁ או יֵרֵשׁ |
רַשׁ או רֵשׁ |
לָרֶשֶׁת |
נִפְעַל |
-אין- |
-אין- |
יִוָּרֵשׁ |
הִוָּרֵשׁ |
לְהִוָּרֵשׁ |
הִפְעִיל |
הוֹרִישׁ |
מוֹרִישׁ |
יוֹרִישׁ |
הוֹרֵשׁ |
לְהוֹרִישׁ |
הֻפְעַל |
הוּרַש |
מוּרַש |
יוּרַש |
-אין- |
-אין- |
פִּעֵל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
פֻּעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
הִתְפַּעֵל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
|
|