מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
אין לבלבל ערך זה עם הערך נכתם.
- בהשאלה: {(יש לשכתב פירוש זה): נסגר נחלט נפסק ונעשה לו סוף.
השורש חתם |
ח-ת-ם |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
קַל |
חָתַם |
חוֹתֵם
(ב׳ פעוּל: חָתוּם) |
יַחְתֹּם |
חֲתֹם |
לַחְתֹּם |
נִפְעַל |
נֶחְתַּם |
נֶחְתָּם |
יֵחָתֵם |
הֵחָתֵם |
לְהֵחָתֵם |
הִפְעִיל |
הֶחְתִּים |
מַחְתִּים |
יַחְתִּים |
הַחְתֵּם |
לְהַחְתִּים |
הֻפְעַל |
הָחְתַּם |
מָחְתָּם |
יָחְתַּם |
-אין- |
-אין- |
פִּעֵל |
חִתֵּם |
מְחַתֵּם |
יְחַתֵּם |
חַתֵּם |
לְחַתֵּם |
פֻּעַל |
חֻתַּם |
מְחֻתָּם |
יְחֻתַּם |
-אין- |
-אין- |
הִתְפַּעֵל |
|
|
|
|
|
|
|
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | נחתום |
הגייה* | nakhtom |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | |
דרך תצורה | |
נטיות | ר׳ נַחְתּוֹמִים; נַחְתּוֹם־, ר׳ נַחְתּוֹמֵי־ |
נחתום.
- לשון חז"ל אופה, מי שמקצועו אפיית לחם, עוגות ומאפים שונים.
- ”נַחְתֹּם שֶׁעָשָׂה שְׂאוֹר לְחַלֵּק, חַיָּב בַּחַלָּה; נָשִׁים שֶׁנָּתְנוּ לְנַחְתֹּם לַעֲשׂוֹת לָהֶן שְׂאוֹר, אִם אֵין בְּשֶׁל אַחַת מֵהֶן כַּשִּׁעוּר, פְּטוּרָה מִן הַחַלָּה.“ (משנה, מסכת חלה – פרק א, משנה ז)
- ”אֵלּוּ מְצִיאוֹת שֶׁלּוֹ: מָצָא פֵרוֹת מְפֻזָּרִין, מָעוֹת מְפֻזָּרוֹת, כְּרִיכוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְעִגּוּלֵי דְבֵלָה, כִּכָּרוֹת שֶׁל נַחְתֹּם, [...] הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.“ (משנה, מסכת בבא מציעא – פרק ב, משנה א)
- ”אָמַר רַבִּי חִיָּא רַבָּה: עֲלוּבָה הִיא הָעִסָּה שֶׁנַּחְתּוֹמָהּ מֵעִיד עָלֶיהָ שֶׁהִיא רָעָה.“ (בראשית רבה, פרשה לד, סימן י)
- משומרית: בהגיית-מֻחַלְדִם [LÚ].MUḪALDIM (במשמעות דומה).[1].מקבילות בארמית: נַחְתּוֹמָא, ובאכדית: nuḥatimmu. [2]
- ↑ "נחתום". אתר השפה העברית
- ↑ אברהם אבן־שושן, המילון החדש, קרית ספר, 1991