מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
אין לבלבל ערך זה עם הערך נכתם.
- בהשאלה: {(יש לשכתב פירוש זה): נסגר נחלט נפסק ונעשה לו סוף.
השורש חתם
|
ח-ת-ם
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
חָתַם
|
חוֹתֵם
(ב׳ פעוּל: חָתוּם)
|
יַחְתֹּם
|
חֲתֹם
|
לַחְתֹּם
|
נִפְעַל
|
נֶחְתַּם
|
נֶחְתָּם
|
יֵחָתֵם
|
הֵחָתֵם
|
לְהֵחָתֵם
|
הִפְעִיל
|
הֶחְתִּים
|
מַחְתִּים
|
יַחְתִּים
|
הַחְתֵּם
|
לְהַחְתִּים
|
הֻפְעַל
|
הָחְתַּם
|
מָחְתָּם
|
יָחְתַּם
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
חִתֵּם
|
מְחַתֵּם
|
יְחַתֵּם
|
חַתֵּם
|
לְחַתֵּם
|
פֻּעַל
|
חֻתַּם
|
מְחֻתָּם
|
יְחֻתַּם
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
|
|
|
|
|
| |
|
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
נחתום
|
הגייה* |
nakhtom
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
|
דרך תצורה |
|
נטיות |
ר׳ נַחְתּוֹמִים; נַחְתּוֹם־, ר׳ נַחְתּוֹמֵי־
|
- לשון חז"ל אופה, מי שמקצועו אפיית לחם, עוגות ומאפים שונים.
- ”נַחְתֹּם שֶׁעָשָׂה שְׂאוֹר לְחַלֵּק, חַיָּב בַּחַלָּה; נָשִׁים שֶׁנָּתְנוּ לְנַחְתֹּם לַעֲשׂוֹת לָהֶן שְׂאוֹר, אִם אֵין בְּשֶׁל אַחַת מֵהֶן כַּשִּׁעוּר, פְּטוּרָה מִן הַחַלָּה.“ (משנה, מסכת חלה – פרק א, משנה ז)
- ”אֵלּוּ מְצִיאוֹת שֶׁלּוֹ: מָצָא פֵרוֹת מְפֻזָּרִין, מָעוֹת מְפֻזָּרוֹת, כְּרִיכוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְעִגּוּלֵי דְבֵלָה, כִּכָּרוֹת שֶׁל נַחְתֹּם, [...] הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.“ (משנה, מסכת בבא מציעא – פרק ב, משנה א)
- ”אָמַר רַבִּי חִיָּא רַבָּה: עֲלוּבָה הִיא הָעִסָּה שֶׁנַּחְתּוֹמָהּ מֵעִיד עָלֶיהָ שֶׁהִיא רָעָה.“ (בראשית רבה, פרשה לד, סימן י)
- משומרית: בהגיית-מֻחַלְדִם [LÚ].MUḪALDIM (במשמעות דומה).[1].מקבילות בארמית: נַחְתּוֹמָא, ובאכדית: nuḥatimmu. [2]
- ↑ "נחתום". אתר השפה העברית
- ↑ אברהם אבן־שושן, המילון החדש, קרית ספר, 1991