חותן

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חוֹתֵן[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חותן
הגייה* khoten
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ח־ת־ן
דרך תצורה משקל קוֹטֵל
נטיות ר׳ חוֹתְנִים; נ׳ חוֹתֶנֶת, נ"ר חוֹתְנוֹת; חוֹתֵן־, ר׳ חוֹתְנֵי־; נ"ר חוֹתְנוֹת־
  1. אביה של האשה ביחס לבעלהּ.
    • "וַיַּחֲזֶק-בּוֹ חֹתְנוֹ אֲבִי הַנַּעֲרָה וַיֵּשֶׁב אִתּוֹ שְׁלֹשֶׁת יָמִים וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ וַיָּלִינוּ שָׁם" (שופטים יט, פסוק ד)
    • "וּמֹשֶׁה, הָיָה רֹעֶה אֶת-צֹאן יִתְרוֹ חֹתְנוֹ--כֹּהֵן מִדְיָן" (שמות ג, פסוק א)
    • "בתחילת שנת תרנ"ג עבר המשורר לקורוסטישוב, לגור שם בבית חותנו. החותן לקח לביתו את חתנו הצעיר אחרי תתו לו לאשה את בתו הבכירה, מאניה, כמי שלוקח לביתו כלי יקר" (פ. לחובר, "ח.נ. ביאליק: פרשת חייו", "דבר", 29 בנובמבר 1934, ע' 4)
    • "לשחק עבור יוגי [ברה] זה כמו לשחק עבור אבא שלך; לשחק עבור בילי [מרטין] זה כמו לשחק עבור החותן שלך" (דון ביילור)

גיזרון[עריכה]

  • מקור המילה חותן במילה חתן ובפועל להתחתן - זאת לאור המסורת העתיקה שעל פיה חתונה בין שתי משפחות הייתה, למעשה, תוצאה של הסכמה בין החתן לבין אבי האשה.[1] על־אף שמקובל כיום להשתמש גם במילה חם לתיאור קשר זה, החם הוא אבי־הבעל ביחס לאשתו. בלשון המקרא נעשית הפרדה בין חותן וחותנת לחם וחמות, בהתאמה. בלשון חז"ל, ככל הנראה בהשפעה ארמית, לא היתה הפרדה בין שני זוגות המונחים הללו. לשון המקרא היא החריגה בהקשר זה, כיוון שברוב השפות אין הפרדה בין צמדי המושגים הללו.[2]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: ערך בוויקיפדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חותן

סימוכין[עריכה]

  1. חם וחמות, חותן וחותנת באתר האקדמיה ללשון העברית, יולי 2015
  2. החתן, הכלה והחותנת, באתר השפה העברית