בספר דניאל מופיע בכתיב "מאום" כאשר הוראת הקרי היא "מום": ”יְלָדִים אֲשֶׁר אֵין בָּהֶם כָּל מאום [מוּם] וְטוֹבֵי מַרְאֶה וּמַשְׂכִּילִים [...]“ (דניאל א, פסוק ד), וגם - ”וּבְכַפַּי דָּבַק מאוּם“ (איוב לא, פסוק ז) כלומר המילה מום נוצרה על ידי הבלעת האות א' מתוך המילה מאומה (כלום), שבאה לתאר מצב של היעדר תפקוד גופני כלשהו.[1]
