נחת זרוע

נַחַת זְרוֹעַ

מכה המובאת ביד.
- ”וְהִשְׁמִיעַ יְהוָה אֶת-הוֹד קוֹלוֹ וְנַחַת זְרוֹעוֹ יַרְאֶה בְּזַעַף אַף וְלַהַב אֵשׁ אוֹכֵלָה נֶפֶץ וָזֶרֶם וְאֶבֶן בָּרָד.“ (ישעיהו ל, פסוק ל)

הצירוף מופיע פעם אחת בלבד בתנ"ך, בפסוק לעיל. הוצעו מס' פירושים למילה נחת שבצירוף זה.
- יש המפרשים משורש נ־ו־ח כבדרך הרגילה, ומכאן שמדובר בהנחת הזרוע; ויש המפרשים משורש נ־ח־ת, ומכאן שמדובר בנחיתת הזרוע.
  רש"י מציין שתי סברות אלו: ”אין זה ל' נוח אלא ל' נוחת (בושלמנ"ט^{[דרושה הבהרה]} בלע"ז)“
- ממצרית: ⲛⲁϣⲧⲉ – כוח.