מזור

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מָזוֹר א[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מזור
הגייה* mazor
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ז־ו־ר
דרך תצורה משקל קָטוֹל
נטיות ר׳ מְזוׂרִים; מְזוׂר־, ר׳ מְזוׂרֵי־
היגיאה, אלת הבריאות במיתולוגיה היוונית. ציור מאת גוסטב קלימט
דיוקן עצמי של ואן גוך שבו נראית תחבושת על אוזנו
  1. לשון המקרא דבר והיפוכו, מחד תרופה ומרפא ומאידך חולי ומכאוב.
    • דע כי לשון מזור נמצא על מכה ועל רפואה...דבר זה כמו קלס שיש בו גנאי ושבח (אוצר המכתבים אלף קכד
    • "וַיַּרְא אֶפְרַיִם אֶת חָלְיוֹ וִיהוּדָה אֶת מְזֹרוֹ וַיֵּלֶךְ אֶפְרַיִם אֶל אַשּׁוּר וַיִּשְׁלַח אֶל מֶלֶךְ יָרֵב, וְהוּא לֹא יוּכַל לִרְפֹּא לָכֶם וְלֹא יִגְהֶה מִכֶּם מָזוֹר." (הושע ה, פסוק יג)
    • "עַד הַגְּבוּל שִׁלְּחוּךָ כֹּל אַנְשֵׁי בְרִיתֶךָ הִשִּׁיאוּךָ יָכְלוּ לְךָ אַנְשֵׁי שְׁלֹמֶךָ, לַחְמְךָ יָשִׂימוּ מָזוֹר תַּחְתֶּיךָ אֵין תְּבוּנָה בּוֹ. " (עובדיה א, פסוק ז)
    • "אֵין דָּן דִּינֵךְ לְמָזוֹר, רְפֻאוֹת תְּעָלָה אֵין לָךְ. " (ירמיהו ל, פסוק יג)
  2. בלשון ימינו, מרפא
    • הרופאים קיוו כי החיסון יעניק מזור למחלת השפעת.
    • " המדע מצא מזור לרוב התחלואים, אך לא מצא תרופה לרע שבהם - האדישות של בני האדם " (הלן קלר, ויקיציטוט)
  3. לשון חז"ל תחבושת, מעטפת חיצונית שעשויה בדרך כלל מאריג, הנכרך על פצע או נגע, ומטרתו להגן עליו מפני זיהום.

גיזרון[עריכה]

  • לשון מרפא ולשון חולי כאחד, מופיעים במקרא בלבד.
רש"י מפרש מזורו - לשון חולי", "ולא יגהה מכם מזור - לא יסור מכם מכאוב" וכן לשון מרפא, "למזור - לרפואה".
  • מקור אפשרי מהשורש זר"י על שום זריית האבקה שמטרתה לרפא את הפצע.
המלבי"ם מפרש ומרחיב "שם מזור בא על זריית אבק סממנים שיזרו על המכה שעל הגוף ...ועל ידי כך תיקרא גם המכה החיצונה בשם מזור, על שם זריית האבק המרפא אותה..." (מלבי"ם על הושע ה,יג) וכן מוסיף ומציין את השורש זו"ר, גם בשל "מיעוך המכה להוציא הליחה".
  • המשמעות תחבושת, מופיעה בלשון המקרא ובלשון חז"ל בלבד. המקור כנראה אף הוא מהשורש זו"ר המרמז על הידוק, לחיצה וקשירה באמצעות תחבושת. [1] (מלבי"ם התייחס לכך באומרו: "ומזור מעניין תחבושת על השבר" (מלבי"ם על עובדיה א ז)
  • בעברית החדשה נותרו המשמעויות הכרוכות במַרְפֵּא בלבד.

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

מרפא (2)

  • הולנדית: remedie‏‏‏‏
  • ספרדית: curar‏‏‏‏
  • צרפתית: medicine‏‏‏‏

חולי (1)

תחבושת (3)

סימוכין[עריכה]

  1. רוביק רוזנטל, "מזור למזוררים". ‏הזירה הלשונית‏, 11 בינואר 2013

מָזוֹר ב[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מזור
הגייה* mazor
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ז־ו־ר
דרך תצורה משקל מַקְטוֹל
נטיות ר׳ מְזוׂרִים; מְזוׂר־, ר׳ מְזוׂרֵי־
כובסות עושות שימוש במזור לסחיטת הכביסה
  1. מחבט עץ שעמו חובטים על הכבסים, על מנת לסחוט מהם את המים.
    • חביטת הכבסים באמצעות המזור, הייתה מקובלת בעבר, ויש בה שימוש גם כיום בחלק מהאזורים הכפריים ובחלק מהאזורים המתפתחים.
    • "הכל מודים בסיכי זיירי ומזורי דכיון דקפיד עלייהו" (בבלי, מסכת שבתדף קכג, עמוד א) - תרגום: הכל מודים ביְתֵדוֹת מַכְבֵּשִׁים ומחבטים שכיון שמַקְפִּיד עֲלֵיהֶם מיחד לָהֶם מקוּם.
    • "מודין חכמים לרבי נחמיה בזיירא ובמזורה ובמכונה. בזיירא דו עצר ביה. במזורה דו חביט ביה" (בבלי, מסכת ירושלמי שבתדף פב, עמוד ב)

גיזרון[עריכה]

מקור מהמקרא ומארמית.

פרשנים מפרשים[עריכה]

  • רש"י מפרש את מקור השם מזור, מהפועל ויזר מלשון מכבש ככתוב:
"מעצרא זיירא - גת דאין דורכין אלא כובשין בקורה" (בבלי, מסכת עבודה זרהדף ס, עמוד א).
  • על פי מצודת דוד, פרשנות הפועל "ויזר" מלשון סחיטה ככתוב:
"וַיָּזַר אֶת הַגִּזָּה וַיִּמֶץ טַל מִן הַגִּזָּה מְלוֹא הַסֵּפֶל מָיִם." (שופטים ו, פסוק לח)

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

מחבוט

ראו גם[עריכה]

מעגילה

מָזוֹר ג[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מזור
הגייה* mazor
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש נ־ז־ר
דרך תצורה משקל מַקְטוֹל
נטיות ר׳ מְזוׂרִים; מְזוׂר־, ר׳ מְזוׂרֵי־
  1. לשון המקרא מערכת כוכבים, מזל.
    • "ואפל מזור וחמה/ כי רבתי הושמה שממה" (איכה אבל חיל וחומה (2) יוצר שבת איכה)
    • "לכל כוכב אור הושוו מידותיו/ למזרות ומזלות סוימו מופתותיו" (קדושתות לארבע פרשיות (634), אלעזר הקליר)
    • העושה אורות/ הבורא מאורות/ המוציא מזרות/ המציע כוכבים (קדושתות לשבתות השנה, במדבר, ייני)
    • "הַתְקַשֵּׁר, מַעֲדַנּוֹת כִּימָה; אוֹ-מֹשְׁכוֹת כְּסִיל תְּפַתֵּחַ. הֲתֹצִיא מַזָּרוֹת בְּעִתּוֹ; וְעַיִשׁ, עַל-בָּנֶיהָ תַנְחֵם" (איוב לח, פסוק לב)

גיזרון[עריכה]

  • המילה מופיעה הן בלשון המקרא והן בלשון חז"ל לעתים כמזלות ולעתים ככוכבים.
  • על פי מצודת ציון, "באה הלמד במקום הריש" כך שמזרות הם למעשה מזלות כפי שארמונותיו הם למעשה אלמנותיו ומפלשי הם מפרשי". ראו (קטע:מצודות על איוב לח לב)
  • למילה אין שימוש בעברית החדשה.
  • על פי האגדה, מזור, או מזרות היה אחת מהדמויות המיתולוגיות שנהפכו למזלות ולכוכבים כדוגמת כוכבי השמים עש, עיש, כסיל וכימה המופיעים בספר איוב ובספר עמוס. איזכור מערכת זו לצד הכוכבים האחרים, מרמז אולי על מיקומה בפליאדות (צביר כוכבים) הנמנה בקבוצת הכוכבים שור. קלונימוס הזקן מלוקא בר' משה, מזכיר אף הוא את המזור בחיבורו: "סדרת רהיטים לשחרית ליום הכיפורים", כחלק מצביר הכוכבים: "מאין כמוך בכללך גודל שני המאורות. מאין כמוך בלהבך עש כסיל וכימה ומזרות". ראו, מחזור עם כוונת הפייטן למעריב ויוצר ליום כפור עמ' נא

מילים נרדפות[עריכה]

הרחבה[עריכה]

  • בלשון יחיד מופיעה המילה כמזר וכמזור, ובלשון רבים היא מופיעה לרוב כמזרות.