מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
- לשון המקרא המית בעל חיים והכינו לשם מאכל, עפ"ר כחלק מפולחן דתי.
- ”וַיִּזְבַּח יַעֲקֹב זֶבַח בָּהָר וַיִּקְרָא לְאֶחָיו לֶאֱכָל-לָחֶם וַיֹּאכְלוּ לֶחֶם וַיָּלִינוּ בָּהָר.“ (בראשית לא, פסוק נד)
- ”דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים נֵלֵךְ בַּמִּדְבָּר וְזָבַחְנוּ לַיהֹוָה אֱלֹהֵינוּ כַּאֲשֶׁר יֹאמַר אֵלֵינוּ.“ (שמות ח, פסוק כג)
- ”וְזָבַחְתָּ שְׁלָמִים וְאָכַלְתָּ שָּׁם וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ.“ (דברים כז, פסוק ז)
- ”...וְאָמַר לָאִישׁ הַזֹּבֵחַ תְּנָה בָשָׂר לִצְלוֹת לַכֹּהֵן וְלֹא-יִקַּח מִמְּךָ בָּשָׂר מְבֻשָּׁל כִּי אִם-חָי.“ (שמואל א׳ ב, פסוק טו)
- ”וְלָאִשָּׁה עֵגֶל-מַרְבֵּק בַּבַּיִת וַתְּמַהֵר וַתִּזְבָּחֵהוּ וַתִּקַּח-קֶמַח וַתָּלָשׁ וַתֹּפֵהוּ מַצּוֹת.“ (שמואל א׳ כח, פסוק כד)
- ”וַאֲכַלְתֶּם-חֵלֶב לְשָׂבְעָה וּשְׁתִיתֶם דָּם לְשִׁכָּרוֹן מִזִּבְחִי אֲשֶׁר-זָבַחְתִּי לָכֶם.“ (יחזקאל לט, פסוק יט)
- ”וְהָיָה כָּל-סִיר בִּירוּשָׁלִַם וּבִיהוּדָה קֹדֶשׁ לַיהוָה צְבָאוֹת וּבָאוּ כָּל-הַזֹּבְחִים וְלָקְחוּ מֵהֶם וּבִשְּׁלוּ בָהֶם...“ (זכריה יד, פסוק כא)
- המילה משותפת למספר לשונות שמיות, למשל ערבית ذَبَحَ (דַ'בַחַ), ארמית דְבַח.
פרשנים מפרשים[עריכה]
- בתלמוד דרשו נוטריקון ממקום שזב (דמו) חטהו.
מילים נרדפות[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל
|
כתיב מלא |
זיבח
|
שורש וגזרה |
ז־ב־ח
|
בניין |
פִּעֵל
|
- לשון המקרא המית בעל חיים והכינו לשם מאכל, עפ"ר כחלק מפולחן דתי.
- ”וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וְכָל עֲדַת יִשְׂרָאֵל הַנּוֹעָדִים עָלָיו אִתּוֹ לִפְנֵי הָאָרוֹן מְזַבְּחִים צֹאן וּבָקָר אֲשֶׁר לֹא יִסָּפְרוּ וְלֹא יִמָּנוּ מֵרֹב.“ (מלכים א׳ ח, פסוק ה)
- ”אַךְ הַבָּמוֹת לֹא סָרוּ עוֹד הָעָם מְזַבְּחִים וּמְקַטְּרִים בַּבָּמוֹת.“ (מלכים א׳ כב, פסוק מד)
- ”וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה כַּאֲשֶׁר עָשָׂה מְנַשֶּׁה אָבִיו וּלְכָל הַפְּסִילִים אֲשֶׁר עָשָׂה מְנַשֶּׁה אָבִיו זִבַּח אָמוֹן וַיַּעַבְדֵם.“ (דברי הימים ב׳ לג, פסוק כב)
- "מָעוֹז צוּר יְשׁוּעָתִי / לְךָ נָאֶה לְשַׁבֵּחַ / תִּכּוֹן בֵּית תְּפִלָּתִי / וְשָׁם תּוֹדָה נְזַבֵּחַ" (מעוז צור)
מן המקרא
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
זבח
|
הגייה* |
zevach
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
ז־ב־ח
|
דרך תצורה |
משקל קֶטֶל
|
נטיות |
ר׳ זְבָחִים, זִבְחֵי־
|
הקרבת זבח הפסח
- בשר בהמה או חיה שנשחט והוכן למאכל, עפ"ר כחלק מפולחן דתי.
- ”וַיִּזְבַּח יַעֲקֹב זֶבַח בָּהָר וַיִּקְרָא לְאֶחָיו לֶאֱכָל-לָחֶם וַיֹּאכְלוּ לֶחֶם וַיָּלִינוּ בָּהָר.“ (בראשית לא, פסוק יד)
- ”בְּיוֹם זִבְחֲכֶם יֵאָכֵל וּמִמָּחֳרָת וְהַנּוֹתָר עַד-יוֹם הַשְּׁלִישִׁי בָּאֵשׁ יִשָּׂרֵף.“ (ויקרא יח, פסוק ו)
- ”וּמִשְׁפַּט הַכֹּהֲנִים אֶת-הָעָם כָּל-אִישׁ זֹבֵחַ זֶבַח וּבָא נַעַר הַכֹּהֵן כְּבַשֵּׁל הַבָּשָׂר וְהַמַּזְלֵג שְׁלֹשׁ-הַשִּׁנַּיִם בְּיָדוֹ.“ (שמואל א׳ ב, פסוק יג)
- ”וַיֹּאמֶר אֵלָי אֵלֶּה בֵּית הַמְבַשְּׁלִים אֲשֶׁר יְבַשְּׁלוּ-שָׁם מְשָׁרְתֵי הַבַּיִת אֶת-זֶבַח הָעָם.“ (יחזקאל מו, פסוק כד)
- ”לֹא-יִסְּכוּ לַיהוָה יַיִן וְלֹא יֶעֶרְבוּ-לוֹ זִבְחֵיהֶם כְּלֶחֶם אוֹנִים לָהֶם כָּל-אֹכְלָיו יִטַּמָּאוּ כִּי-לַחְמָם לְנַפְשָׁם לֹא יָבוֹא בֵּית יְהוָה.“ (הושע ט, פסוק ד)
- ”טוֹב פַּת חֲרֵבָה וְשַׁלְוָה-בָהּ מִבַּיִת מָלֵא זִבְחֵי-רִיב.“ (משלי יז, פסוק א)
- לשון המקרא אחד ממלכי מדין.
- ”...וְאָנֹכִי רֹדֵף אַחֲרֵי זֶבַח וְצַלְמֻנָּע מַלְכֵי מִדְיָן.“ (שופטים ח, פסוק ה)
מילים נרדפות[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: זבח |
השורש זבח
|
השורש ז-ב-ח הוא שורש מגזרת השלמים.
נטיות הפעלים[עריכה]
ז-ב-ח
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
זָבַח
|
זוֹבֵחַ
|
יִזְבַּח
|
זְבַח
|
לִזְבֹּחַ
|
נִפְעַל
|
נִזְבַּח
|
נִזְבָּח
|
יִזָּבֵחַ
|
הִזָּבֵחַ
|
לְהִזָּבֵחַ
|
הִפְעִיל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
הֻפְעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
זִבֵּחַ
|
מְזַבֵּחַ
|
יְזַבֵּחַ
|
זַבֵּחַ
|
לְזַבֵּחַ
|
פֻּעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
| |
|