לדלג לתוכן

הכר

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
יש להוסיף לדף זה את הערך: הֻכַּר.

הֶכֵּר

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא היכר
הגייה* Heker
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש נ־כ־ר, גזרת חפ"נ
דרך תצורה משקל הֶקְטֵל
נטיות ר׳ הֶכֵּרִים
  1. זיהוי; הבחנה; הכרה.
    • פניו הושחתו ללא היכר.
    • לכלב יש סימן היכר של כתם לבן על המצח.

גיזרון

[עריכה]

צירופים

[עריכה]

נגזרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]


השורש נכר

השורש נ־כ־ר הוא שורש מגזרת חפ"נ.

נטיות הפעלים

[עריכה]
נ־כ־ר עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל
נִפְעַל נִכַּר נִכָּר יִנָּכֵר הִנָּכֵר לְהִנָּכֵר
הִפְעִיל הִכִּיר מַכִּיר יַכִּיר הַכֵּר לְהַכִּיר
הֻפְעַל הֻכַּר מֻכָּר יֻכַּר -אין- -אין-
פִּעֵל נִכֵּר מְנַכֵּר יְנַכֵּר נַכֵּר לְנַכֵּר
פֻּעַל נֻכַּר מְנֻכָּר יְנֻכַּר -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְנַכֵּר מִתְנַכֵּר יִתְנַכֵּר הִתְנַכֵּר לְהִתְנַכֵּר