הכר

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
יש להוסיף לדף זה את הערך: הֻכַּר.

הֶכֵּר[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא היכר
הגייה* Heker
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש נ־כ־ר, גזרת חפ"נ
דרך תצורה משקל הֶקְטֵל
נטיות ר׳ הֶכֵּרִים
  1. זיהוי; הבחנה; הכרה.
    • פניו הושחתו ללא היכר.
    • לכלב יש סימן היכר של כתם לבן על המצח.

גיזרון[עריכה]

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]


השורש נכר

השורש נ־כ־ר הוא שורש מגזרת חפ"נ.

נטיות הפעלים[עריכה]

נ־כ־ר עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל
נִפְעַל נִכַּר נִכָּר יִנָּכֵר הִנָּכֵר לְהִנָּכֵר
הִפְעִיל הִכִּיר מַכִּיר יַכִּיר הַכֵּר לְהַכִּיר
הֻפְעַל הֻכַּר מֻכָּר יֻכַּר -אין- -אין-
פִּעֵל נִכֵּר מְנַכֵּר יְנַכֵּר נַכֵּר לְנַכֵּר
פֻּעַל נֻכַּר מְנֻכָּר יְנֻכַּר -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְנַכֵּר מִתְנַכֵּר יִתְנַכֵּר הִתְנַכֵּר לְהִתְנַכֵּר