הרה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הָרָה[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא הרה
שורש וגזרה ה־ר־ה
בניין פָּעַל (קל)
  1. קלט בקרבו זרע (מופרה). לרוב כפועל בלשון נקבה: הָרְתָה.
    • "וַיָּבֹא אֶל־הָגָר וַתַּהַר, וַתֵּרֶא כִּי הָרָתָה, וַתֵּקַל גְּבִרְתָּהּ בְּעֵינֶיהָ" (בראשית טז ד)
    • "אֵין קֹרֵא בְצֶדֶק וְאֵין נִשְׁפָּט בֶּאֱמוּנָה; בָּטוֹחַ עַל תֹּהוּ וְדַבֶּר שָׁוְא; הָרוֹ עָמָל וְהוֹלֵיד אָוֶן" (ישעיהו נט ד)
  2. בהשאלה יצר בקרבו דבר חשוב להוציאו לעולם.

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

הָרֶה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא הרה
הגייה* hare
חלק דיבר שם־תואר
מין זכר
שורש ה־ר־ה
דרך תצורה משקל קָטֵל
נטיות נ' הָרָה; ר' הָרִים, נ"ר הָרוֹת; הֲרֵה־, נ' הֲרַת־, ר' הֲרֵי־, נ"ר הֲרוֹת־
  1. שגדל בקרבו עובר. לרוב בא כתואר בנקבה: הָרָה.
    • "וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ יְהוָה, הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן, וְקָרָאת שְׁמוֹ יִשְׁמָעֵאל, כִּי-שָׁמַע יְהוָה אֶל-עָנְיֵךְ" (בראשית טז יא)
    • "וַתַּהַר, הָאִשָּׁה; וַתִּשְׁלַח וַתַּגֵּד לְדָוִד, וַתֹּאמֶר הָרָה אָנֹכִי" (שמואל ב יא ה)
  2. בהשאלה הצפוי להוציא מתוכו דבר חשוב.

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

הֶרָה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא הרה
הגייה* hera
חלק דיבר תואר־הפועל
מין
שורש ה־ר־ר
דרך תצורה הר + הא המגמה
נטיות
  1. אל ההר.
    • "וְעֵמֶק הַשִּׂדִּים בֶּאֱרֹת בֶּאֱרֹת חֵמָר וַיָּנֻסוּ מֶלֶךְ-סְדֹם וַעֲמֹרָה וַיִּפְּלוּ-שָׁמָּה וְהַנִּשְׁאָרִים הֶרָה נָּסוּ" (בראשית יד, פסוק י)
    • "יש נח"ל שיודע הרה לזרום כדי לתת יבול" (הורה היאחזות, מאת יחיאל מוהר)

גיזרון[עריכה]

תרגום[עריכה]