מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
למוד
|
הגייה* |
lamud
|
חלק דיבר |
תואר
|
מין |
זכר
|
שורש |
ל־מ־ד
|
דרך תצורה |
משקל קָטוּל
|
נטיות |
נ׳ לְמוּדָה, לְמוּדַת־; ר׳ לְמוּדִים, לְמוּדֵי־; נ"ר לְמוּדוֹת; לְמוּד־
|
- שהקנו לו כשורים ודעת; שהדבר הפך לו לטבע.
- ”...מִן-בְּנֵי-חַיִל אֲנָשִׁים נֹשְׂאֵי מָגֵן וְחֶרֶב וְדֹרְכֵי קֶשֶׁת וּלְמוּדֵי מִלְחָמָה...“ (דברי הימים א׳ ה, פסוק יח)
- ”וְאִם הָיָה כֹהֵן אוֹ עָנִי לְמוּדִים לֶאֱכֹל אֶצְלוֹ, יָבוֹאוּ וְיֹאכֵלוּ, וּבִלְבַד שֶׁיּוֹדִיעֵם.“ (משנה, מסכת דמאי – פרק ד, משנה ד)
- ”עָלָה בְיָדוֹ מִשִּׁשִּׁים וְאֶחָד, תְּרוּמָה, וְיַחֲזֹר וְיִתְרֹם כְּמוֹ שֶׁהוּא לָמוּד, בַּמִּדָּה וּבַמִּשְׁקָל וּבַמִּנְיָן.“ (משנה, מסכת תרומות – פרק ד, משנה ג)
- ”הָיְתָה לְמוּדָה לִהְיוֹת רוֹאָה יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר וְשִׁנְּתָה לִהְיוֹת רוֹאָה לְיוֹם עֶשְׂרִים, זֶה וָזֶה אֲסוּרִין.“ (משנה, מסכת נדה – פרק ט, משנה י)
- בינוני פעול מן הפועל למד.
- המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל.
מילים נרדפות[עריכה]
השורש למד
|
השורש ל־מ־ד הוא שורש מגזרת השלמים.
נטיות הפעלים[עריכה]
ל־מ־ד
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
לָמַד
|
לוֹמֵד או לָמֵד
|
יִלְמַד
|
לְמַד
|
לִלְמֹד
|
נִפְעַל
|
נִלְמַד
|
נִלְמָד
|
יִלָּמֵד
|
הִלָּמֵד
|
לְהִלָּמֵד
|
הִפְעִיל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
הֻפְעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
לִמֵּד
|
מְלַמֵּד
|
יְלַמֵּד
|
לַמֵּד
|
לְלַמֵּד
|
פֻּעַל
|
לֻמֵּד
|
מְלֻמֵּד
|
יְלֻמֵּד
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִתְלַמֵּד
|
מִתְלַמֵּד
|
יִתְלַמֵּד
|
הִתְלַמֵּד
|
לְהִתְלַמֵּד
|
| |
|
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
לימוד
|
הגייה* |
limud
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
ל־מ־ד
|
דרך תצורה |
משקל קִטּוּל
|
נטיות |
ר׳ לִמּוּדִים, לִמּוּדֵי־
|
- (בעיקר בריבוי) הקניית כשורים ודעת מפי המוסמך לשם כך.
- ”צוֹר תְּעוּדָה; חֲתוֹם תּוֹרָה בְּלִמֻּדָי.“ (ישעיהו ח, פסוק טז)
- ”אֲדֹנָי יְהוִֹה נָתַן לִי לְשׁוֹן לִמּוּדִים לָדַעַת לָעוּת אֶת־יָעֵף דָּבָר יָעִיר בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר יָעִיר לִי אֹזֶן לִשְׁמֹעַ כַּלִּמּוּדִים.“ (ישעיהו נ, פסוק ד)
- ”רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר עוֹשֶׂה לוֹ לִמּוּדִים, בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יַחְמִיץ.“ (משנה, מסכת מועד קטן – פרק ב, משנה ב)
- ”אַל תְּבַקֵּשׁ גְּדֻלָּה לְעַצְמְךָ וְאַל תַּחְמֹד כָּבוֹד; יוֹתֵר מִלִּמּוּדְךָ עֲשֵׂה.“ (משנה, מסכת אבות – פרק ו, משנה ה)
מילים נרדפות[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
השורש למד
|
השורש ל־מ־ד הוא שורש מגזרת השלמים.
נטיות הפעלים[עריכה]
ל־מ־ד
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
לָמַד
|
לוֹמֵד או לָמֵד
|
יִלְמַד
|
לְמַד
|
לִלְמֹד
|
נִפְעַל
|
נִלְמַד
|
נִלְמָד
|
יִלָּמֵד
|
הִלָּמֵד
|
לְהִלָּמֵד
|
הִפְעִיל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
הֻפְעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
לִמֵּד
|
מְלַמֵּד
|
יְלַמֵּד
|
לַמֵּד
|
לְלַמֵּד
|
פֻּעַל
|
לֻמֵּד
|
מְלֻמֵּד
|
יְלֻמֵּד
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִתְלַמֵּד
|
מִתְלַמֵּד
|
יִתְלַמֵּד
|
הִתְלַמֵּד
|
לְהִתְלַמֵּד
|
| |
|