ספציפי

סְפֶּצִיפִי

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	ספציפי
הגייה*	spetzifi
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש
דרך תצורה	שאילה מלועזית.
נטיות	נ׳ סְפֶּצִיפִית, ר׳ סְפֶּצִיפִיִּים, נ"ר סְפֶּצִיפִיּוֹת

1. שמתייחס לפרט אחד ולא לדבר בכללותו.

   • ”ואילו האינטליגנטים שלנו המחפשים משהו יהודי ספציפי, שוכחים את תרבות העם וצרכיו התרבותיים.“ (נטולי קרקע, מאת אברהם אידלסון, תרגום: אברהם לוינסון, בפרויקט בן יהודה)
   • ”הייתי רוצה להוציא מלב אלה הרואים את האגדה כאיזה דבר ספציפי, הנתונה באטמוספירה ספציפית, "בית-מדרשית", ואין לה ענין אל ספרות סתם, ספרות בלי שם לואי.“ (על האגדה III, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)

גיזרון

• מלטינית: specificus; הלחם של species – מין, וכן facio – אעשה.

מילים נרדפות

• מסוים
• נקודתי
• פרטני

ניגודים

• גנרי, גנרלי
• כללי

תרגום

• אנגלית: specific‏‏‏‏
• ערבית: مُعَيَّن‏, مُحَدَّد‏‏‏‏