הברחה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הַבְרָחָה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא הברחה
הגייה* havrakha
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ב־ר־ח
דרך תצורה משקל הַקְטָלָה
נטיות
  1. החדרה של סחורות או אנשים אל שטחה של מדינה ריבונית בלא דיווח לה ובאופן הנוגד את חוקיה.
    • התביעה מאשימה את ממשלת מצרים בתמיכה בזדון בארגוני הטרור הפלסטינאים בהברחת חומרי נפץ ונשק לרצועת עזה.

תרגום[עריכה]



השורש ברח
ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית תעופה ובריחה
גזרה גזרת שלמים
הופיע לראשונה בלשון המשנה


נטיות הפעלים[עריכה]

ב־ר־ח עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל בָּרַח בּוֹרֵחַ יִבְרַח בְּרַח לִבְרֹחַ
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל הִבְרִיחַ מַבְרִיחַ יַבְרִיחַ הַבְרַח לְהַבְרִיחַ
הֻפְעַל הֻבְרַח מֻבְרָח יֻבְרַח -אין- -אין-
פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-

הערות[עריכה]

  • בזמן עבר, עתיד, ציווי ומקור - ע' הפועל שברגיל (כאשר ל' הפועל אינה גרונית) מנוקדת בצירי - כשהיא באה לפני הח"ע בסוף מילה אפשר לנקדה בפתח ואפשר לנקדה בצירי ואחריו פתח גנובה. למשל: שִׂמַּח, שִׂמֵּחַ; יְאָרַח, יְאָרֵחַ; לְהִמָּנַע, לְהִמָּנֵעַ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 58)[1]
  • ל' הפועל הח"ע בצורת הנוכחת בעבר מנוקדת בפתח או בשווא: לָקַחַתְּ או לָקַחְתְּ, נִשְׁבַּעַתְּ או נִשְׁבַּעְתְּ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 60)[2]