בטח

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Filenew.png יש להוסיף לדף זה את הערך: בִּטֵּחַ.

בָּטַח[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא בטח
שורש וגזרה ב־ט־ח
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא [לא בשימוש] שהליכתו לא הייתה יציבה.
    • ”כִּי אֶת-רַגְלִים רַצְתָּה וַיַּלְאוּךָ, וְאֵיךְ תְּתַחֲרֶה אֶת-הַסּוּסִים; וּבְאֶרֶץ שָׁלוֹם אַתָּה בוֹטֵחַ, וְאֵיךְ תַּעֲשֶׂה בִּגְאוֹן הַיַּרְדֵּן.“ (ירמיה יב, פסוק ה)
  2. ידע בידיעה ברורה שרצונו יתמלא. היה בשלווה וברוגע בלי דאגה, בדבר התלוי באחרים.
    • ”וְהֵצַר לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ עַד רֶדֶת חֹמֹתֶיךָ הַגְּבֹהוֹת וְהַבְּצֻרוֹת אֲשֶׁר אַתָּה בֹּטֵחַ בָּהֵן.“ (דברים כח, פסוק נב)
    • ”וַיִּתְּנוּ אִישׁ יִשְׂרָאֵל מָקוֹם לְבִנְיָמִן כִּי בָטְחוּ אֶל הָאֹרֵב אֲשֶׁר שָׂמוּ אֶל הַגִּבְעָה.“ (שופטים כ, פסוק לו)
    • ”אַךְ דְּבַר שְׂפָתַיִם עֵצָה וּגְבוּרָה לַמִּלְחָמָה עַתָּה עַל מִי בָטַחְתָּ כִּי מָרַדְתָּ בִּי.“ (ישעיהו לו, פסוק ה)
    • ”גַּם אִישׁ שְׁלוֹמִי אֲשֶׁר בָּטַחְתִּי בוֹ אוֹכֵל לַחְמִי הִגְדִּיל עָלַי עָקֵב.“ (תהלים מא, פסוק י)

גיזרון[עריכה]

  1. פירוש זה מופיע פעם אחת במקרא[1], בפסוק לעיל. השורש משותף למספר לשונות שמיות, למשל ערבית: بَطَحَ (בַּטַחַ) – הפיל.[2]

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: trust‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]

סימוכין[עריכה]

  1. לפירושים אחדים גם ”חָכָם יָרֵא, וְסָר מֵרָע; וּכְסִיל מִתְעַבֵּר, וּבוֹטֵחַ.“ (משלי יד, פסוק טז)
  2. יעקב עציון, "מה בין ביטחון לאבטיח (לפרשת ראה)". ‏השפה העברית‏

בֶּטַח[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא בטח
הגייה* betach
חלק דיבר תואר־הפועל
מין
שורש ב־ט־ח
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות
  1. מצב בו האדם ללא דאגה מפני דבר.
    • ויבאו על העיר בטח
    • אל תחרש על רעך רעה והוא יושב לבטח אתך
  2. ידיעה ודאית. ללא ספק.
    • ידעתי לבטח כי יבוא להלחם בי.

גיזרון[עריכה]

  • מקראי

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]