מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
- לשון המקרא [לא בשימוש] שהליכתו לא הייתה יציבה.
- ”כִּי אֶת-רַגְלִים רַצְתָּה וַיַּלְאוּךָ, וְאֵיךְ תְּתַחֲרֶה אֶת-הַסּוּסִים; וּבְאֶרֶץ שָׁלוֹם אַתָּה בוֹטֵחַ, וְאֵיךְ תַּעֲשֶׂה בִּגְאוֹן הַיַּרְדֵּן.“ (ירמיהו יב, פסוק ה)
- ידע בידיעה ברורה שרצונו יתמלא. היה בשלווה וברוגע בלי דאגה, בדבר התלוי באחרים.
- ”וְהֵצַר לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ עַד רֶדֶת חֹמֹתֶיךָ הַגְּבֹהוֹת וְהַבְּצֻרוֹת אֲשֶׁר אַתָּה בֹּטֵחַ בָּהֵן.“ (דברים כח, פסוק נב)
- ”וַיִּתְּנוּ אִישׁ יִשְׂרָאֵל מָקוֹם לְבִנְיָמִן כִּי בָטְחוּ אֶל הָאֹרֵב אֲשֶׁר שָׂמוּ אֶל הַגִּבְעָה.“ (שופטים כ, פסוק לו)
- ”אַךְ דְּבַר שְׂפָתַיִם עֵצָה וּגְבוּרָה לַמִּלְחָמָה עַתָּה עַל מִי בָטַחְתָּ כִּי מָרַדְתָּ בִּי.“ (ישעיהו לו, פסוק ה)
- ”גַּם אִישׁ שְׁלוֹמִי אֲשֶׁר בָּטַחְתִּי בוֹ אוֹכֵל לַחְמִי הִגְדִּיל עָלַי עָקֵב.“ (תהלים מא, פסוק י)
- בטקסט השייך לרובד כנעני קדום מופיעה תיבת "בָּטְאִטוּ" ba-ti-i-tu בהוראת"בטוח", "בטח" [1]
- ארמית-יהודית בְּטַח
- 1. פירוש זה מופיע פעם אחת במקרא[2], בפסוק לעיל. השורש משותף למספר לשונות שמיות, למשל ערבית: بَطَحَ – מוטט, הכניע.
מילים נרדפות[עריכה]
2
- ↑ ארנסט קליין,מילון אטימולוגי עברי-אנגלי מקיף,כרטא,1987 עמ'69
- ↑ לפירושים אחדים גם ”חָכָם יָרֵא, וְסָר מֵרָע; וּכְסִיל מִתְעַבֵּר, וּבוֹטֵחַ.“ (משלי יד, פסוק טז)
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
בטח
|
הגייה* |
betach
|
חלק דיבר |
תואר־הפועל
|
מין |
|
שורש |
ב־ט־ח
|
דרך תצורה |
משקל קֶטֶל
|
נטיות |
|
- מצב בו האדם ללא דאגה מפני דבר.
- ”...וַיִּקְחוּ שְׁנֵי-בְנֵי-יַעֲקֹב שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אֲחֵי דִינָה אִישׁ חַרְבּוֹ וַיָּבֹאוּ עַל-הָעִיר בֶּטַח וַיַּהַרְגוּ כָּל-זָכָר.“ (בראשית לד, פסוק כה)
- ”וַיַּעַל גִּדְעוֹן דֶּרֶךְ הַשְּׁכוּנֵי בָאֳהָלִים מִקֶּדֶם לְנֹבַח וְיָגְבֳּהָה וַיַּךְ אֶת-הַמַּחֲנֶה וְהַמַּחֲנֶה הָיָה בֶטַח.“ (שופטים ח, פסוק יא)
- ”וְהָיָה מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה שָׁלוֹם וַעֲבֹדַת הַצְּדָקָה הַשְׁקֵט וָבֶטַח עַד-עוֹלָם.“ (ישעיהו לב, פסוק יז)
- ”בַּיּוֹם הַהוּא יֵצְאוּ מַלְאָכִים מִלְּפָנַי בַּצִּים לְהַחֲרִיד אֶת-כּוּשׁ בֶּטַח וְהָיְתָה חַלְחָלָה בָהֶם בְּיוֹם מִצְרַיִם כִּי הִנֵּה בָּאָה.“ (יחזקאל ל, פסוק ט)
- ”וְאֶתְמוּל עַמִּי לְאוֹיֵב יְקוֹמֵם מִמּוּל שַׂלְמָה אֶדֶר תַּפְשִׁטוּן מֵעֹבְרִים בֶּטַח שׁוּבֵי מִלְחָמָה.“ (מיכה ב, פסוק ח)
- ידיעה ודאית. ללא ספק.
- ידעתי לבטח כי יבוא להלחם בי.
- –האם גם אני יכול להשיג לעצמי מוצר שכזה?
- –בטח שלא, כבר לא מייצרים אותו שנים.
מילים נרדפות[עריכה]