שאנן

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שַׁאֲנָן א[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שאנן
הגייה* shaanan
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש שׁ־א־ן
דרך תצורה משקל קַטְלָן
נטיות ר׳ שַׁאֲנַנִּים, נ"ר שַׁאֲנָנוֹת
  1. לשון המקרא שמרוצה ממצבו, ואדיש לסכנות האורבות לו.
    • ”נָשִׁים שַׁאֲנַנּוֹת קֹמְנָה שְׁמַעְנָה קוֹלִי בָּנוֹת בֹּטחוֹת הַאְזֵנָּה אִמְרָתִי“ (ישעיהו לב, פסוק ט)
    • ”וְקֶצֶף גָּדוֹל אֲנִי קֹצֵף עַל הַגּוֹיִם הַשַּׁאֲנַנִּים אֲשֶׁר אֲנִי קָצַפְתִּי מְּעָט וְהֵמָּה עָזְרוּ לְרָעָה“ (זכריה א, פסוק טו)
  2. לשון המקרא רעש, שאון.

גיזרון[עריכה]

 1. קרוב לסורית: ܫܲܢܸܢ (שַׁנִן) - פייס, השקיט.
 2. מילה יחידאית, מקביל לשאון. לדעת חלק מהפרשנים משמעו כמו הוראה 1.

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

שַׁאֲנָן ב[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא שאנן
שורש וגזרה שׁ־א־ן
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא היה בוטח ושלו.
    • ”וְאַתָּה אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב נְאֻם ה' וְאַל תֵּחַת יִשְׂרָאֵל כִּי הִנְנִי מוֹשִׁיעֲךָ מֵרָחוֹק וְאֶת זַרְעֲךָ מֵאֶרֶץ שִׁבְיָם וְשָׁב יַעֲקֹב וְשָׁקַט וְשַׁאֲנַן וְאֵין מַחֲרִיד“ (ירמיהו ל, פסוק י)
    • ”וְשֹׁמֵעַ לִי יִשְׁכָּן בֶּטַח וְשַׁאֲנַן מִפַּחַד רָעָה“ (משלי א, פסוק לג)
    • ”יַחַד אֲסִירִים שַׁאֲנָנוּ לֹא שָׁמְעוּ קוֹל נֹגֵשׂ“ (איוב ג, פסוק יח)

מידע נוסף[עריכה]

  • הפועל 'שאנן' הוא בבנין קל של מרובעים, שהוא בניין נדיר מכיון ששורשים מרובעים בדר"כ מופיעים בבניינים הכבדים.