בחל
בָּחַל
[עריכה]| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | בחל |
| שורש וגזרה | ב־ח־ל א |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- חש תחושת גועל ודחיה.
- ”וָאַכְחִד אֶת שְׁלֹשֶׁת הָרֹעִים בְּיֶרַח אֶחָד וַתִּקְצַר נַפְשִׁי בָּהֶם וְגַם נַפְשָׁם בָּחַלָה בִּי“ (זכריה יא, פסוק ח)
- וּבָחַלְתִּי בְּתורָתָךְ, וּבָחַרְתִּי בְּתורָתִי, וְעָזַבְתִּי רְצונֶךָ, וְהָלַכְתִּי בְּתַאֲוָתִי. פיוט ליוה"כ "לך אלי תשוקתי" ר' אברהם אבן עזרא
- ההכרח לא יגונה ובשבוע הבחירות איני בוחל לעסוק בפוליטיקה.
- הוא התנכל אליו ולא בחל בשום אמצעי על מנת להגותו מן המסילה.
גיזרון
[עריכה]- המילה מופיעה פעם אחת במקרא בפסוק הנ"ל. המשמעות נראית מתוך ההקשר אך אינה מוסכמת.
פרשנים מפרשים
[עריכה]לא כל המפרשים מפרשים את המילה במשמעות זו. רש"י ע"פ חז"ל סובר שלשון מילוי וגודל (-נפשם מלאה מידי) לדבריהם יש קשר למילה בֹּחַל.
נגזרות
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]ָ* תעב
ניגודים
[עריכה]ראו גם
[עריכה]בִּחֵל
[עריכה]| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | ביחל |
| שורש וגזרה | ב־ח־ל ב |
| בניין | פִּעֵל |
- לשון חז"ל פרי מאכל שצמח והגיע לשלב שראוי לאכילה.
- ”מאימתי אוכלין פירות האילן בשביעית הפגים משיזריחו אוכל בהם פתו בשדה ביחלו כונס לתוך ביתו“ (משנה, מסכת שביעית – פרק ד, משנה ז)
גיזרון
[עריכה]- לשון חז"ל נדיר בבנין פיעל מוכר יותר בבנין הפעיל.
נגזרות
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]
תרגום
[עריכה]- אנגלית: ripe
ראו גם
[עריכה]בֹּחַל
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | בוחל |
| הגייה* | bokhal |
| חלק דיבר | |
| מין | |
| שורש | ב־ח־ל ב |
| דרך תצורה | משקל קֹטֶל |
| נטיות | |
- לשון המקרא פרי בשלב ראשוני, הקרוב לשלב בו הוא ראוי לאכילה
- ”נַחֲלָה, מבְחלֶת בָּרִאשׁוֹנָה; וְאַחֲרִיתָהּ, לֹא תְבֹרָךְ“ (משלי כ, פסוק כא)
- שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:משנה) אין מסכת נדה, האם הכוונה היא לנידה?. ”משל משלו חכמים באשה פגה בוחל וצמל: פגה- עודה תנוקת. בוחל- אלו ימי נעוריה. בזו ובזו אביה זכאי במציאתה ובמעשה ידיה ובהפרת נדריה צמל- כיון שבגרה שוב אין לאביה רשות בה“ (משנה, מסכת נדה – פרק ה, משנה ז)
גיזרון
[עריכה]- יחידאי במקרא ,מצוי פעם אחת בלשון חז"ל ורק כמשל.
- בספרו "בעקבות הלשון והספר", מראה פרופ' נ.ה טור סיני כי בפסוק זה: ”מֵשִׁיב יָגָע, וְלֹא יִבְלָע; כְּחֵיל תְּמוּרָתוֹ, וְלֹא יַעֲלֹס“ (איוב כ, פסוק יח) השתבשו שתי תיבות, האחת:תיבת "כחיל" שיש לקראה "בְּחִיל" בהוראת פרי בתחילת התפתחותו ,והשנייה: "תמורתו" שיש לקרוא: "תּמַרו" בהוראת עץ התמר שלו. פירוש: הרשע משול לעץ דקל שלעולם נשאר במצב "בחל" ואינו מבשיל לגמרי,פועל יוצא מרשעותו.
תרגום
[עריכה]- אנגלית: underripe