מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
הִתְנַכֵּל[עריכה]
- פעל או תכנן לגרום רעה בעורמה.
- ”וּבְטֶרֶם יִקְרַב אֲלֵיהֶם וַיִּתְנַכְּלוּ אֹתוֹ לַהֲמִיתוֹ“ (בראשית לז, פסוק יח)
- ”הָפַךְ לִבָּם לִשְֹנֹא עַמּוֹ לְהִתְנַכֵּל בַּעֲבָדָיו“ (תהלים קה, פסוק כה)
- (בשפת הדיבור) היצר צעדיו של אדם. גרם רעות רבות או אי נעימויות, בפרק זמן ארוך.
- הבוס שלי התנכל אלי במשך כל תקופת עבודתי במפעל.
שורש מקראי.
מילים נרדפות[עריכה]
מידע נוסף[עריכה]
- בבראשית לז היה נכון יותר לכתוב ויתנכלו בו או ויתנכלו לו (מדרש שכל טוב)
| השורש נכל
|
|
השורש נ־כ־ל הוא שורש מגזרת השלמים.
נטיות הפעלים[עריכה]
| נ־כ־ל
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
| קַל
|
נָכַל
|
נוֹכֵל
|
|
|
|
| נִפְעַל
|
-אין-
|
|
|
|
|
| הִפְעִיל
|
-אין-
|
|
|
|
|
| הֻפְעַל
|
-אין-
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
| פִּעֵל
|
נִכֵּל
|
מְנַכֵּל
|
יְנַכֵּל
|
נַכֵּל
|
לְנַכֵּל
|
| פֻּעַל
|
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
| הִתְפַּעֵל
|
הִתְנַכֵּל
|
מִתְנַכֵּל
|
יִתְנַכֵּל
|
הִתְנַכֵּל
|
לְהִתְנַכֵּל
|
| |
|
