מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
לביא
|
| הגייה* |
lavi
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
ל־ב־א
|
| דרך תצורה |
משקל קָטִיל
|
| נטיות |
נ׳ לְבִיאָה, ר׳ לְבִיאִים, נ"ר לְבִיאוֹת
|
- בעל חיים ממחלקת היונקים המשתייך למשפחת החתוליים. פרוותו של הלביא היא בגווני חום - צהוב, והוא נפוץ בעיקר ביבשת אפריקה אך גם באסיה.
- ”הֶן-עָם כְּלָבִיא יָקוּם וְכַאֲרִי יִתְנַשָּׂא לֹא יִשְׁכַּב עַד-יֹאכַל טֶרֶף וְדַם-חֲלָלִים יִשְׁתֶּה“ (במדבר כג, פסוק כד)
- ”וְאָמַרְתָּ מָה אִמְּךָ לְבִיָּא בֵּין אֲרָיוֹת רָבָצָה בְּתוֹךְ כְּפִרִים רִבְּתָה גוּרֶיהָ“ (יחזקאל יט, פסוק ב)
- ”אַרְיֵה טֹרֵף בְּדֵי גֹרוֹתָיו וּמְחַנֵּק לְלִבְאֹתָיו וַיְמַלֵּא-טֶרֶף חֹרָיו וּמְעֹנֹתָיו טְרֵפָה“ (נחום ב, פסוק יג)
- ”נַפְשִׁי בְּתוֹךְ לְבָאִם אֶשְׁכְּבָה לֹהֲטִים בְּנֵי-אָדָם שִׁנֵּיהֶם חֲנִית וְחִצִּים וּלְשׁוֹנָם חֶרֶב חַדָּה“ (תהלים נז, פסוק ה)
- ”לַיִשׁ אֹבֵד מִבְּלִי-טָרֶף וּבְנֵי לָבִיא יִתְפָּרָדוּ“ (איוב ד, פסוק יא)
- באכדית labbu: לָבֻּ; בערבית : لَبُؤَة לָבֻּאַ.
- מן הלשון השמית ללשון מצרית-קדומה כנראה בצורת: רוֹעַבֹּ rwꜣbw (בהוראת אריה) ללשון דמוטית 'רְבִּיאְ' rbi . משם הושאלה המילה ללשון קופטית: לָבֹּאְיְ ⲗⲁⲃⲟⲓ בהוראת לביא,בלשון דמוטית גם בהוראת נקבת הדוב (דובה).
מילים נרדפות[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: אריה |
 ציטוטים בוויקיציטוט: אריה |
 טקסונומיה בוויקימינים: אריה |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אריה |
ערך בוויקיפדיה: אריה
ציטוטים בוויקיציטוט: אריה
טקסונומיה בוויקימינים: אריה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אריה