תשוקה

תְּשׁוּקָה[עריכה]

רצון ודחף עז להשיג, לעשות דבר מה.
- ”אֶל־הָאִשָּׁה אָמַר, הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ וְהֵרֹנֵךְ – בְּעֶצֶב, תֵּלְדִי בָנִים; וְאֶל־אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ, וְהוּא יִמְשָׁל־בָּךְ.“ (בראשית ג, פסוק טז)
- ”הֲלוֹא אִם־תֵּיטִיב, שְׂאֵת; וְאִם לֹא תֵיטִיב, לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ – וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ, וְאַתָּה תִּמְשָׁל־בּוֹ.“ (בראשית ד, פסוק ז)
- ”אֲנִי לְדוֹדִי; וְעָלַי תְּשׁוּקָתוֹ.“ (שיר השירים ז, פסוק יא)
- "אבל בו בזמן הוא ניסה את כוחו גם בשירה, ולדברי גיל קומר זו היתה התשוקה האמיתית שלו." (הארץ)

ערך בוויקיפדיה: תשוקה