תשוקה

תְּשׁוּקָה[עריכה]

רצון ודחף עז להשיג, לעשות דבר מה.
- ”אֶל-הָאִשָּׁה אָמַר, הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ וְהֵרֹנֵךְ--בְּעֶצֶב, תֵּלְדִי בָנִים; וְאֶל-אִישֵׁךְ, תְּשׁוּקָתֵךְ, וְהוּא, יִמְשָׁל-בָּךְ.“ (בראשית ג, פסוק טז).
- ”אֲנִי לְדוֹדִי, וְעָלַי תְּשׁוּקָתוֹ.“ (שיר השירים ז, פסוק יא)

עניין וסקרנות עזה ומתמדת במשהו מסוים
- "אבל בו בזמן הוא ניסה את כוחו גם בשירה, ולדברי גיל קומר זו היתה התשוקה האמיתית שלו." (הארץ)

ערך בוויקיפדיה: תשוקה