לדלג לתוכן

נדף

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

נָדַף

[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה נ־ד־ף, חפ"נ
בניין פָּעַל
  1. נִשא ברוח, התפזר באויר.
    • לֹא כֵן הָרְשָׁעִים כִּי אִם כַּמֹּץ אֲשֶׁר תִּדְּפֶנּוּ רוּחַ. (תהילים א ד)
    • אברהם אבינו דומה לצלוחית של אפופילסימון מוקפת צמיד פתיל ומונחת בזוית ולא היה ריחו נודף כיון שהיתה מיטלטלת היה ריחו נודף. (בראשית רבה, לך לך, פרשה לט, סימן ב)
    • לא-אמרתי כי אם לו הואיל הטבח שום / בתוך הצלי הנפלא מעט שום, / כי עתה נדף ריחו מלא כל היקום. (אלוף בצלות ואלוף שום, חיים נחמן ביאליק),

גיזרון

[עריכה]
  • לשון המקרא.

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]

נִדַּף

[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה נ־ד־ף
בניין נִפְעַל
  1. נִשא ברוח, התפזר באויר, התאדה.
    • וְכֹל מִזְרַע יְאֹור יִיבַשׁ נִדַּף וְאֵינֶנּוּ. (ישעיהו יט ז)
    • וְרָדַף אֹתָם קֹול עָלֶה נִדָּף וְנָסוּ. (ויקרא כו לו)

גיזרון

[עריכה]

צירופים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]

נִדֵּף

[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה נ־ד־ף
בניין פִּעֵל
  1. גרם לנוזל להתאדות, אִיֵּד.
    • לאחר שתנדף את הממס ישארו הגבישים המוצקים.

גיזרון

[עריכה]
  • עברית חדשה לפי שרש מקראי.

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]