לדלג לתוכן

זרוע

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
(הופנה מהדף אזרוע)

זְרוֹעַ

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא זרוע
הגייה* zroa
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ז־ר־ע
דרך תצורה משקל קְטוֹל
נטיות ר׳ זְרוֹעוֹת; זְרוֹעַ־, ר׳ זְרוֹעוֹת־
זרוע
ספינה המניפה שני מפרשי זרוע
  1. לשון המקרא הפרק העליון בגף העליון בגוף אדם, בין מפרק הכתף למפרק המרפק, ובהרחבה: הגף העליון כולו. הפרק העליון בגף החיה או בכנף העוף.
    • השחקן הרים את זרועותיו וקלע את הכדור לסל.
    • ”וּלְגָד אָמַר בָּרוּךְ מַרְחִיב גָּד כְּלָבִיא שָׁכֵן וְטָרַף זְרוֹעַ אַף-קָדְקֹד“ (דברים לג, פסוק כ)
    • ”הוּא בָא עַד לֶחִי, וּפְלִשְׁתִּים הֵרִיעוּ לִקְרָאתוֹ. וַתִּצְלַח עָלָיו רוּחַ יְהוָה וַתִּהְיֶינָה הָעֲבֹתִים אֲשֶׁר עַל זְרוֹעוֹתָיו כַּפִּשְׁתִּים אֲשֶׁר בָּעֲרוּ בָאֵשׁ, וַיִּמַּסּוּ אֱסוּרָיו מֵעַל יָדָיו“ (שופטים טו, פסוק יד)
    • לְךָ זְרֹעַ עִם-קַרְדֹּם, וְכָל-הָאָרֶץ לִי גַרְדֹּם "על השחיטה", חיים נחמן ביאליק
    • אחד ממרכיבי קערת ליל הסדר הוא זרוע- כנף עוף או זרוע כבש מבושלת
  2. בהשאלה: גף ארוכה וגמישה דמויית צינור אצל חסרי חוליות שונים.
  3. בהשאלה: חלק המורכב ממוטות ומפרקים (באופן המזכיר גף אדם) במתקן או כלי, כולל כלים מכניים.
    • מכשיר הטלוויזיה מחובר לקיר בעזרת זרוע מתכווננת
    • זרוע העגורן מגיעה לקצה המרוחק של הבניין
    • בחרתי במשקפיים אדומי הזרועות
    • אחד מחלקי המנוע הוא זרוע הארכובה
    • הצלנו על עצמנו מפני השמש בעזרת סוכך זרועות
  4. בהשאלה: שלוחה, יובל, חלק היוצא מתוך מרכז.
    • זרוע ים/ יבשה/ נהר
  5. לשון המקרא בהשאלה: כוח, חוזק, עצמה.
    • ”עִמּוֹ זְרוֹעַ בָּשָׂר וְעִמָּנוּ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ לְעָזְרֵנוּ וּלְהִלָּחֵם מִלְחֲמֹתֵנוּ“ (דברי הימים ב׳ לב, פסוק ח)
    • ”באתת ובמופתים ובמלחמה וביד חזקה ובזרוע נטויה ובמוראים גדלים ככל אשר עשה לכם ה' אלהיכם במצרים לעיניך“ (דברים ד, פסוק לד)
  6. אגף עיקרי בארגון; על פי רוב בצבא, במשטרה וכדומה.
  7. (ימאות) סקריה אלכסונית בספינת מפרשים, הנמשכת משני צדי התורן וממנה תלוי מפרש מרובע אורכי הנקרא "מפרש זרוע".
    • "מפרש־זרוע מרֻבָּע מרימים בעזרת נֵף אחד, המקיף את התֹרֶן והעובר בשתי טבעות הקבועות לתכלית זו בזרוע." (שמואל טנקוס, שיט מפרשים, 1945)

גיזרון

[עריכה]
  • בניגוד לדעת Strongs' Concordance,[1] אינה קשורה לתיבת 'זרע'. יצוקה משורש קדום ד'-ר-ע (ארמית דרע, ערבית ד'רע), זרע משורש קדום ז-ר-ע (ארמית זרע, ערבית זרע).

[דרושים מקורות לכמה מן הטענות בפסקה זו]

  • המילה משותפת לכמה שפות שמיות: ערבית: ذراع (ד'ראע); אוגריתית: ḏrʕ (ד'רע);[2] ארמית: דְּרַע,[3] דְּרָעָא (חילוף אותיות ז-ד בין עברית לארמית);[4] כמילה כנענית מתועתק לאכדית zuruḫתעתוק ע כנענית ל־ḫ אכדית);[5] געז: Mazra'at (מזרעת); מצרית תיכונה בהגיית דְזֶ'רֶֶעַ, בהגייה מאוחרת: דזֶ'רֶת ḏrt בהוראת יד. להלן הירוגליף:
    d
    t Z1

מידע נוסף

[עריכה]

1. במקרא מופיעה הצורה המורחבת אזרוע בה נוספה אלף פרוסתטית.

2. צורת ניקוד נוספת: זְרֹעַ.

  • ”וְנָתַן לַכֹּהֵן הַזְּרֹעַ וְהַלְּחָיַיִם וְהַקֵּבָה“ (דברים יח, פסוק ג)

צירופים

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: זרוע
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: קערת ליל הסדר

סימוכין

[עריכה]
  1. זְרוֹעַ in: Strong's Concordance
  2. Olmo Lete, J. Sanmartin and G.E. Watson, A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition, p. 285
  3. Strong's Concordance, 1872. dera
  4. מילון יסטרוב באתר Sefaria
  5. מכתב א"ע 287 שו' 27–28, ראו אסתר הבר, ילקוט השורשים השלם למילים ולצורות הכנעניות מלוחות אל־עמארנה, שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום כ"ג, 2014, עמ' 100

זָרוּעַ

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא זרוע
הגייה* zarua
חלק דיבר שם־תואר
מין זכר
שורש ז־ר־ע
דרך תצורה משקל קָטוּל
נטיות ר׳ זְרוּעִים; נ׳ זְרוּעָה, נ"ר זְרוּעוֹת
  1. (נאמר על אדמה, קרקע, שטח כלשהו) שנטמנו בו זרעי צמחים.
    • ”...לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה.“ (ירמיהו ב, פסוק ב)
    • ”הָיְתָה שָׂדֵהוּ זְרוּעָה קַנְבּוֹס אוֹ לוּף, לֹא יְהֵא זוֹרֵעַ וּבָא עַל גַּבֵּיהֶם, שֶׁאֵינָן עוֹשִׂין אֶלָּא לְשָׁלֹשׁ שָׁנִים.“ (משנה, מסכת כלאיםפרק ב, משנה ה)
  2. (נאמר על זרע צמח) שנטמן באדמה.
  3. בהשאלה: (נאמר על מרחב כלשהו) שמפוזרים או טמונים בו דברים.
    • ”אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק; וּלְיִשְׁרֵי־לֵב שִׂמְחָה.“ (תהלים צז, פסוק יא)
    • שמיים זרועי כוכבים

גיזרון

[עריכה]
  • בינוני פעול מן זרע.

תרגום

[עריכה]