לדלג לתוכן

קים

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

קַיָּם

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קיים
הגייה* kayam
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש ק־ו־ם
דרך תצורה משקל קַטָּל
נטיות נ׳ קַיֶּמֶת, ר׳ קַיָּמִים, נ"ר קַיָּמוֹת
  1. (יש לשכתב פירוש זה): מופיע באופן ממשי.
    • ”וּכְשֶׁהָיָה בֵית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, יוֹצְאִין אַף עַל אִיָּר מִפְּנֵי פֶסַח קָטָן.“ (משנה, מסכת ראש השנהפרק א, משנה ג)
    • שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:משנה) אין פרק ה במסכת ראש השנה. ”וְאַחַר כָּךְ הָיוּ מַכְנִיסִים אֶת הַשֵּׁנִי וּבוֹדְקִין אוֹתוֹ. אִם נִמְצְאוּ דִבְרֵיהֶם מְכֻוָּנִים, עֵדוּתָן קַיָּמֶת.“ (משנה, מסכת ראש השנהפרק ה, משנה ו)
    • ”שְׁכִיב מְרַע שֶׁכָּתַב כָּל נְכָסָיו לַאֲחֵרִים וְשִׁיֵּר קַרְקַע כָּל שֶׁהוּא, מַתְּנָתוֹ קַיֶּמֶת; לֹא שִׁיֵּר קַרְקַע כָּל שֶׁהוּא, אֵין מַתְּנָתוֹ קַיֶּמֶת.“ (משנה, מסכת בבא בתראפרק ט, משנה ו)
    • ”מֵת אֶחָד מֵהֶן בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם, הָאָב פָּטוּר; מֵת הָאָב וְהַבָּנִים קַיָּמִין, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, אִם נָתְנוּ עַד שֶׁלֹּא חָלְקוּ, נָתָנוּ; וְאִם לָאו, פְּטוּרִין.“ (משנה, מסכת בכורותפרק ח, משנה ד)
    • המין האנושי קיים כבר עשרות אלפי שנים.
    • קיימת אפשרות שהיא תצליח במבחן

צירופים

[עריכה]

נגזרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

ניגודים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: אני חושב, משמע אני קיים

קִיֵּם

[עריכה]
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא קיים
שורש וגזרה ק־ו־ם
בניין פִּעֵל
  1. עשה את אשר הבטיח.
    • לְקַיֵּם אֵת יְמֵי הַפֻּרִים הָאֵלֶּה בִּזְמַנֵּיהֶם כַּאֲשֶׁר קִיַּם עֲלֵיהֶם מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי וְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה וְכַאֲשֶׁר קִיְּמוּ עַל נַפְשָׁם וְעַל זַרְעָם דִּבְרֵי הַצֹּמוֹת וְזַעֲקָתָם; וּמַאֲמַר אֶסְתֵּר קִיַּם דִּבְרֵי הַפֻּרִים הָאֵלֶּה וְנִכְתָּב בַּסֵּפֶר.“ (אסתר ט, פסוק לא)
  2. לשון חז"ל הוכיח נכונות.
  3. דאג לרווחה; השיג מזון.

צירופים

[עריכה]

נגזרות

[עריכה]
  • קֻיַּם (צורת הסביל)
  • קיום

מילים נרדפות

[עריכה]

ניגודים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]


השורש קום

השורש ק־ו־ם הוא שורש מגזרת נע"ו/י.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית לעמוד. להתייצב. לא לסגת. להיות נוכח.
גזרה
הופיע לראשונה בלשון במקרא

נטיות הפעלים

[עריכה]
ק־ו־ם עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל קָם קָם יָקוּם קוּם לָקוּם
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל הֵקִים מֵקִים יָקִים הָקֵם לְהָקִים
הֻפְעַל הוּקַם מוּקָם יוּקַם -אין- -אין-
פִּעֵל קוֹמֵם
קִיֵּם
מְקוֹמֵם
מְקַיֵּם
יְקוֹמֵם
יְקַיֵּם
קוֹמֵם
קַיֵּם
לְקוֹמֵם
לְקַיֵּם
פֻּעַל קוֹמַם
קֻיַּם
מְקוֹמָם
מְקֻיַּם
יְקוֹמַם
יְקֻיַּם
-אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְקוֹמֵם
הִתְקַיֵּם
מִתְקוֹמֵם
מִתְקַיֵּם
יִתְקוֹמֵם
יִתְקַיֵּם
הִתְקוֹמֵם
הִתְקַיֵּם
לְהִתְקוֹמֵם
לְהִתְקַיֵּם