סין
מראה
סִין א
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | סין |
הגייה* | sin |
חלק דיבר | שם־פרטי |
מין | נקבה |
שורש | |
דרך תצורה | |
נטיות |
- ישות תרבותית וגאוגרפית בת אלפי שנים במזרח הרחוק.
- ”וְהִנֵּה אֵלֶּה מִצָּפוֹן וּמִיָּם וְאֵלֶּה מֵאֶרֶץ-סִינִים, וְהַגָּלֻיּוֹת בָּאִים עִמָּהֶם“ (במדבר רבה, פרשה טז, סימן כה)
- "כל כך יפות שזה נורא, / שאין ברירה, שזה חובה, / שזה מצווה להיות נזיר / בהודו, סין, או בסיביר." (יפות יפות, מאת נסים אלוני)
- ממשלת סין מנסה להגביל את הילודה במדינה.
גיזרון
[עריכה]- מסינית-קדומה בהגיית דזִ'ין 秦 . מנדרינית בהגיית: צ'ין . בהתאם לקליגרפיה המצורפת מימין אל "שורש" תיבת דזִ'ין הסינית הצירוף יתייחס למדינת צ'ין שבסין הקדומה (秦國) , או שיתייחס לשושלת צ'ין (秦朝) (221-206 לפנה"ס) שהייתה השושלת האימפריאלית הראשונה בסין [1]. בעברית, ארץ סין כיישות מדינית נזכרת ככל הנראה לראשונה בתרגום ספר-הכוזרי. כנגד שם הארץ "אלצין" (اَلصِّين) בערבית השתמש אבן תיבון בתיבת: "הצין" (בה"א הידיעה כנגד תווית היידוע בערבית אַלְ־), ציטוט: "היתכן שיִשוו בזה אנשי הצין עם איי המערב" (א, נז).
- מקור השם אינו וודאי וישנן מספר הצעות, אך כנראה המקור לקוח משמה של שושלת צ'ין (221 -207 לפנה"ס), פרופסור שמואל קרויס בספרו: "קדמוניות התלמוד" מוסיף כי השם: "סינים" מופיע בספר ישעיהו: ”הִנֵּה-אֵלֶּה, מֵרָחוֹק יָבֹאוּ; וְהִנֵּה-אֵלֶּה מִצָּפוֹן וּמִיָּם, וְאֵלֶּה מֵאֶרֶץ סִינִים“ (ישעיהו מט, פסוק יב) - בתרגום השבעים תרגמו: ”אֶרֶץ סִינִים“ (ישעיהו מט, פסוק יב) לתיבה היוונית בהגיית: 'גיס-פֶּרסוֹן' (γῆς Περσῶν) בהוראת ארץ הפרסי.
צירופים
[עריכה]נגזרות
[עריכה]תרגום
[עריכה]- אנגלית: China
- גרמנית: China
- יידיש: כינע
- סינית: 中国, 中國
- ספרדית: China
- ערבית: الصين
- רוסית: Китай, КНР
ראו גם
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: סין |
ערך בוויקיפדיה: הרפובליקה העממית של סין |
מדריך טיולים בוויקימסע: סין |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סין |
סִין ב
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | סין |
הגייה* | sin |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | |
דרך תצורה | |
נטיות |
- לשון המקרא שם של עיר עתיקה אשר היתה ממוקמת על גבולה המזרחי של מצרים והיתה ידועה גם בשם פלוסיום.
- לשון המקרא שם של מדבר המוזכר במקרא אשר דרכו עברו בני ישראל במהלך יציאת מצרים, ומיקומו בין הר סיני לבין אֵילִם.
- ”וַיִּסְעוּ מֵאֵילִם וַיָּבֹאוּ כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶל-מִדְבַּר-סִין אֲשֶׁר בֵּין-אֵילִם וּבֵין סִינָי בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.“ (שמות טז, פסוק א)
- ”וַיִּסְעוּ כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל מִמִּדְבַּר-סִין לְמַסְעֵיהֶם עַל-פִּי יְהֹוָה וַיַּחֲנוּ בִּרְפִידִים וְאֵין מַיִם לִשְׁתֹּת הָעָם.“ (שמות יז, פסוק א)
- ”וַיִּסְעוּ מִיַּם-סוּף וַיַּחֲנוּ בְּמִדְבַּר-סִין. וַיִּסְעוּ מִמִּדְבַּר-סִין וַיַּחֲנוּ בְּדָפְקָה.“ (במדבר לג, פסוק יב)
גיזרון
[עריכה]- השוו לארמית: סְיָן (חֶרֶס/טִיט/חֵמָר), במשמעות דומה לשם היווני πήλος (בּוֹץ/עָפָר).[סמ׳ 1]
תרגום
[עריכה]- אנגלית: Pelusium
ראו גם
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: פלוסיום |
- סיווג קונקורדנציוני: S 5512GK 6096,6097
סימוכין
[עריכה]- ↑ "סִין", לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 5512)
סִין ג
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | סין |
הגייה* | sin |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ס־נ־ן |
דרך תצורה | |
נטיות | ר׳ סִינִים; סִין־, סִינֵי־ |
- לשון חז"ל לשונית או בליטה מרובעת בחלק עץ לחיבור שני חלקי עץ זה לזה בשיטת שן ומגרעת (סין וגרז).
- "עשאן בסינין או בשוגמין, אינו צריך למרח מן האמצע." (משנה כלים י ו)
- ”ושני הסינין יוצאין מתוך הקרשים. שנים לכל אחד ואחד שמשקיע הזכר בתוך הנקבה.“ (ברייתא דמלאכת המשכן, לפני שנת 300, באתר מאגרים)
- ”עֶשְׂרִים קוֹרוֹת בְּיַחַד לוֹ כָּרַת בְּקַרְדֹּם הַנְחֹשֶׁת [...] אִגְּדָן בִּיתֵדוֹת לְרַפְסֹדֶת וּקְשָׁרָן בְּסִינִים מְחַבְּרִים.“ (אודיסיאה, מאת הומרוס, תרגום: שאול טשרניחובסקי, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון
[עריכה]- קרוב אל שֵׁן.
- ועד הלשון העברית, מונחי נגרות (תרפ"ח), 1928; האקדמיה ללשון העברית, מונחי בניין (תש"ח), 1948.
צירופים
[עריכה]- סין וגרז, חיבור סין וגרז
מילים נרדפות
[עריכה]ניגודים
[עריכה]תרגום
[עריכה]ראו גם
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: Mortise and tenon |
סימוכין
[עריכה]- ↑ מופעה המקראי של המילה "סין" כנראה ואינו מתייחס ליישות הגיאוגרפית הקיימת כיום, כי אם אל עם צפוני מצאצאי כנען, בפעם אחרת "סין" היא עיר במצריים, ובהיקרות נוספת שמה של סין משמש לציון תחנה בה חנו בני ישראל בדרכם לארץ ישראל
- ↑ J.S. Morrison and J.F. Coates, The Athenian Trireme. Cambridge, 2000 (2nd edition). pp.291, 294.
השורש סנן | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|