סין

סִין א

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	סין
הגייה*	sin
חלק דיבר	שם־פרטי
מין	נקבה
שורש
דרך תצורה
נטיות

תצלום לווין של סין

1. ישות תרבותית וגאוגרפית בת אלפי שנים במזרח הרחוק.

   • "כל כך יפות שזה נורא, / שאין ברירה, שזה חובה, / שזה מצווה להיות נזיר / בהודו, סין, או בסיביר." (יפות יפות, מאת נסים אלוני)
   • ממשלת סין מנסה להגביל את הילודה במדינה.

גיזרון

• מסינית-קדומה בהגיית דזִ'ין 秦 . מנדרינית בהגיית: צ'ין . בהתאם לקליגרפיה המצורפת מימין אל "שורש" תיבת דזִ'ין הסינית הצירוף יתייחס למדינת צ'ין שבסין הקדומה (秦國) , או שיתייחס לשושלת צ'ין (秦朝) (221-206 לפנה"ס) שהייתה השושלת האימפריאלית הראשונה בסין . בעברית, ארץ סין כיישות מדינית נזכרת ככל הנראה לראשונה בתרגום ספר-הכוזרי. כנגד שם הארץ "אלצין" (اَلصِّين) בערבית השתמש אבן תיבון בתיבת: "הצין" (בה"א הידיעה כנגד תווית היידוע בערבית אַלְ־), ציטוט: "היתכן שיִשוו בזה אנשי הצין עם איי המערב" (א, נז).
• מקור השם אינו וודאי וישנן מספר הצעות, אך כנראה המקור לקוח משמה של שושלת צ'ין ששלטה בשנים 221 -207 לפנה"ס.

צירופים

• הודו סין
• הרפובליקה העממית של סין

נגזרות

• חרסינה
• סיני
• סינית

תרגום

• אנגלית: China‏‏‏‏
• גרמנית: China‏‏‏‏
• סינית: 中国‏, 中國‏‏‏‏
• ספרדית: China‏‏‏‏
• ערבית: الصين‏‏‏‏
• רוסית: Китай‏, КНР‏‏‏‏

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: סין

ערך בוויקיפדיה: הרפובליקה העממית של סין

מדריך טיולים בוויקימסע: סין

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סין

• מהודו ועד סין,אתר האקדמיה לעברית
• סין - מידע שימושי ומאמרים מתוך מסע אחר
• אינפורמציה על סין בעברית

סִין ב

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	סין
הגייה*	sin
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש
דרך תצורה
נטיות

1. לשון המקרא שם של עיר עתיקה אשר היתה ממוקמת על גבולה המזרחי של מצרים והיתה ידועה גם בשם פלוסיום.

   • ”וְשָׁפַכְתִּי חֲמָתִי עַל-סִין מָעוֹז מִצְרָיִם וְהִכְרַתִּי אֶת הֲמוֹן-נֹא. וְנָתַתִּי אֵשׁ בְּמִצְרַיִם חוּל תחיל [תָּחוּל] סִין וְנֹא תִּהְיֶה לְהִבָּקֵעַ וְנֹף צָרֵי יוֹמָם.“ (יחזקאל ל, פסוקים טו – טז)

2. לשון המקרא שם של מדבר המוזכר במקרא אשר דרכו עברו בני ישראל במהלך יציאת מצרים, ומיקומו בין הר סיני לבין אֵילִם.

   • ”וַיִּסְעוּ מֵאֵילִם וַיָּבֹאוּ כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶל-מִדְבַּר-סִין אֲשֶׁר בֵּין-אֵילִם וּבֵין סִינָי בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.“ (שמות טז, פסוק א)
   • ”וַיִּסְעוּ כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל מִמִּדְבַּר-סִין לְמַסְעֵיהֶם עַל-פִּי יְהֹוָה וַיַּחֲנוּ בִּרְפִידִים וְאֵין מַיִם לִשְׁתֹּת הָעָם.“ (שמות יז, פסוק א)
   • ”וַיִּסְעוּ מִיַּם-סוּף וַיַּחֲנוּ בְּמִדְבַּר-סִין. וַיִּסְעוּ מִמִּדְבַּר-סִין וַיַּחֲנוּ בְּדָפְקָה.“ (במדבר לג, פסוק יב)

גיזרון

• השוו לארמית: סְיָן (חֶרֶס/טִיט/חֵמָר), במשמעות דומה לשם היווני πήλος (בּוֹץ/עָפָר).

תרגום

• אנגלית: Pelusium‏‏‏‏

ראו גם

• צין, מדבר צין

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: פלוסיום

• סיווג קונקורדנציוני: S 5512GK 6096,6097

סִין ג

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	סין
הגייה*	sin
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ס־נ־ן
דרך תצורה
נטיות	ר׳ סִינִים; סִין־, סִינֵי־

חיבור סין וגרז עם בליטה ומגרעת

חיבור סין וגרז עם שתי מגרעות ולשונית משותפת

1. לשון חז"ל לשונית או בליטה מרובעת בחלק עץ לחיבור שני חלקי עץ זה לזה בשיטת שן ומגרעת (סין וגרז).

   • "עשאן בסינין או בשוגמין, אינו צריך למרח מן האמצע." (משנה כלים י ו)
   • ”ושני הסינין יוצאין מתוך הקרשים. שנים לכל אחד ואחד שמשקיע הזכר בתוך הנקבה.“ (ברייתא דמלאכת המשכן, לפני שנת 300, באתר מאגרים)
   • ”עֶשְׂרִים קוֹרוֹת בְּיַחַד לוֹ כָּרַת בְּקַרְדֹּם הַנְחֹשֶׁת [...] אִגְּדָן בִּיתֵדוֹת לְרַפְסֹדֶת וּקְשָׁרָן בְּסִינִים מְחַבְּרִים.“ (אודיסיאה, מאת הומרוס, תרגום: שאול טשרניחובסקי, בפרויקט בן יהודה)

גיזרון

• קרוב אל שֵׁן.
• ועד הלשון העברית, מונחי נגרות (תרפ"ח), 1928; האקדמיה ללשון העברית, מונחי בניין (תש"ח), 1948.

צירופים

• סין וגרז, חיבור סין וגרז

מילים נרדפות

• שן
• שגם

ניגודים

• גֶּרֶז
• שֶׁקַע

תרגום

• אנגלית: tenon‏‏‏‏
• יוונית עתיקה: γόμφος‏, τύλος‏‏‏‏‏ (gomphos, tylos)

ראו גם

• שן ומגרעת
• פין עץ
• מסמר עץ
• יתד ספינות

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: Mortise and tenon