סין
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
סִין א[עריכה]
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | סין |
הגייה* | sin |
חלק דיבר | שם־פרטי |
מין | נקבה |
שורש | |
דרך תצורה | |
נטיות |
- ישות תרבותית וגאוגרפית בת אלפי שנים במזרח אסיה.
- הרפובליקה העממית של סין שקמה בשטחי סין (1).
- סין הוקמה ב-1949.
- ממשלת סין מנסה להגביל את הילודה במדינה.
גיזרון[עריכה]
- מקור המילה מהדמות המקראית סין. סין הוא בנו של כנען, נכדו של חם ונינו של נוח. בראשית, פרק י, פס' יז:"וְאֶת-הַחִוִּי וְאֶת-הַעַרְקִי, וְאֶת-הַסִּינִי".
- מקור השם אינו וודאי וישנן מספר הצעות, אך כנראה המקור לקוח משמה של שושלת צ'ין ששלטה בשנים 221 -207 לפנה"ס.
צירופים[עריכה]
נגזרות[עריכה]
תרגום[עריכה]
- אנגלית: China
- גרמנית: China
- סינית: 中国, 中國
- ספרדית: China
- ערבית: الصين
- רוסית: Китай, КНР
קישורים חיצוניים[עריכה]
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
סִין ב[עריכה]
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | סין |
הגייה* | sin |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | |
דרך תצורה | |
נטיות |
- לשון המקרא שם של עיר עתיקה אשר היתה ממוקמת על גבולה המזרחי של מצרים והיתה ידועה גם בשם פלוסיום.
- לשון המקרא שם של מדבר המוזכר במקרא אשר דרכו עברו בני ישראל במהלך יציאת מצרים, ומיקומו בין הר סיני לבין אֵילִם.
- ”וַיִּסְעוּ מֵאֵילִם וַיָּבֹאוּ כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶל-מִדְבַּר-סִין אֲשֶׁר בֵּין-אֵילִם וּבֵין סִינָי בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.“ (שמות טז, פסוק א)
- ”וַיִּסְעוּ כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל מִמִּדְבַּר-סִין לְמַסְעֵיהֶם עַל-פִּי יְהֹוָה וַיַּחֲנוּ בִּרְפִידִים וְאֵין מַיִם לִשְׁתֹּת הָעָם.“ (שמות יז, פסוק א)
- ”וַיִּסְעוּ מִיַּם-סוּף וַיַּחֲנוּ בְּמִדְבַּר-סִין. וַיִּסְעוּ מִמִּדְבַּר-סִין וַיַּחֲנוּ בְּדָפְקָה.“ (במדבר לג, פסוק יב)
גיזרון[עריכה]
- השוו לארמית: סְיָן (חֶרֶס/טִיט/חֵמָר), במשמעות דומה לשם היווני πήλος (בּוֹץ/עָפָר).[סמ׳ 1]
תרגום[עריכה]
- אנגלית: Pelusium
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
![]() |
- סיווג קונקורדנציוני: S 5512GK 6096,6097
סימוכין[עריכה]
- ↑ "סִין", לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 5512)
סִין ג[עריכה]
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | סין |
הגייה* | sin |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ס־נ־ן |
דרך תצורה | |
נטיות | ר׳ סִינִים; סִין־, סִינֵי־ |
- לשון חז"ל לשונית או בליטה מרובעת בחלק עץ לחיבור שני חלקי עץ זה לזה בשיטת שן ומגרעת (סין וגרז).
- "עשאן בסינין או בשוגמין, אינו צריך למרח מן האמצע." (משנה כלים י ו)
- ”ושני הסינין יוצאין מתוך הקרשים. שנים לכל אחד ואחד שמשקיע הזכר בתוך הנקבה.“ (ברייתא דמלאכת המשכן, לפני שנת 300, באתר מאגרים)
- ”עֶשְׂרִים קוֹרוֹת בְּיַחַד לוֹ כָּרַת בְּקַרְדֹּם הַנְחֹשֶׁת [...] אִגְּדָן בִּיתֵדוֹת לְרַפְסֹדֶת וּקְשָׁרָן בְּסִינִים מְחַבְּרִים.“ (אודיסיאה, מאת הומרוס, תרגום: שאול טשרניחובסקי, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון[עריכה]
- קרוב אל שֵׁן.
- ועד הלשון העברית, מונחי נגרות (תרפ"ח), 1928; האקדמיה ללשון העברית, מונחי בניין (תש"ח), 1948.
צירופים[עריכה]
- סין וגרז, חיבור סין וגרז
מילים נרדפות[עריכה]
ניגודים[עריכה]
תרגום[עריכה]
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
![]() |
סימוכין[עריכה]
- ↑ J.S. Morrison and J.F. Coates, The Athenian Trireme. Cambridge, 2000 (2nd edition). pp.291, 294.
השורש סנן | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|