תרבות

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תַּרְבּוּת[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא תרבות
הגייה* tarbut
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ר־ב־י/ה
דרך תצורה משקל תַּקְטוּל
נטיות ר׳ תַּרְבֻּיּוֹת; תַּרְבּוּת־, ר׳ תַּרְבֻּיּוֹת־
  1. לשון חז"ל ההתנהגות ואורחות החיים של חברה מסוימת ושל בני־האדם שבתוכה, הנגזרת מהמורשת המתפתחת של ערכים, אמונות, נורמות, ואידיאלים.
    • "קשה תרבות רעה בתוך ביתו של אדם יותר ממלחמת גוג ומגוג" (בבלי, מסכת ברכותדף ז, עמוד ב)
    • "וכן ישיבתו עם אנשים רעים וחטאים ימנעו וירחיקו מלעשות החובות אשר עליו. ויקריבו ויכניסו אותו בעשיית הרע. ולהתנהג במנהגם ותרבותם." (מחכימת פתי ליוסף הרואה, מאת טוביה בן משה, בין שנת 1000 לשנת 1100, באתר מאגרים)
    • "הבינו היהודים האלה איש לדברי רעהו, באופן היותר טוב, אף כי נראו, על פי ההשקפה השטחית, כבני אומות ולשונות שונות, ורחוקים זה מזה על פי תרבותם, נימוסיהם ומצבם בחברה." (בן סורר ומורה, מאת ראובן בריינין, 1897, באתר מאגרים)
    • במונח תרבות כלולה התרומה לאנושות בתחומי האומנות, ציור ופיסול, ספרות ושירה, מחול, תיאטרון וקולנוע וכיו"ב.
  2. לשון המקרא גידול, טיפוח, פיתוח, חינוך, אילוף
    • "וְהִנֵּה קַמְתֶּם, תַּחַת אֲבֹתֵיכֶם תַּרְבּוּת אֲנָשִׁים חַטָּאִים לִסְפּוֹת עוֹד עַל חֲרוֹן אַף יהוה אֶל יִשְׂרָאֵל" (במדבר לב, פסוק יד).
    • "הזאב והארי והדב והנמר והברדלס והנחש, הרי אלו מועדין. רבי אליעזר אומר, בזמן שהן בני תרבות - אינן מועדין." (משנה, מסכת בבא קמאפרק א, משנה ד)
    • בלשון ימינו "בני תרבות" הם אנשים נאורים ומשכילים שגדלו וחונכו בסביבה תרבותית תומכת.
    • תרבות הגוף היא אותו ענף בתרבות המוקדש לטיפוח הגוף ולבריאותו.

גיזרון[עריכה]

  • לדעת אבן־שושן [1] המקור הוא בשורש ר־ב־ה, שעניינו גידול מספרי, ובאכדית rabu פירושו גידול.
  • המילה "תרבות" היא יחידאית בתנ"ך, ולכן דעתו של אבן־שושן מעוררת קושי פרשני מסוים של הפסוק "וְהִנֵּה קַמְתֶּם, תַּחַת אֲבֹתֵיכֶם תַּרְבּוּת אֲנָשִׁים חַטָּאִים לִסְפּוֹת עוֹד עַל חֲרוֹן אַף יהוה אֶל יִשְׂרָאֵל" (במדבר לב, פסוק יד). בפסוק זה משה רבנו מאשים את בני גד וראובן שמבוקשם להתיישב בעבר־הירדן המזרחי הוא כחטאם של עשרת המרגלים בדור הקודם. ולכן אונקלוס מתרגם לארמית כך: "והא קמתון בתר אבהתכון תלמידי גובריא חייביא לאוספא עוד על תקוף רוגזא דה' על ישראל" (אונקלוס על במדבר לבפסוק יד), דהיינו ["תרבות" אנשים חטאים] מתורגם ל-["תלמידי" אנשים חטאים], דהיינו חניכי דור המרגלים.
  • קדרי [2] הולך בעקבות אונקלוס, וטוען כי המקור הוא במילה האכדית tarbûtu שפירושה "חניך".
  • בתרגומי התנ"ך לאנגלית מתורגמת המילה "תרבות": - ל- brood או progeny (למשל "במדבר לב יד". ‏JPS‏) שפירושן "צאצאים"; - ל-increase (גידול) למשל בתרגום של קינג ג'יימס ("במדבר לב יד". ‏KJV‏) בדומה לאבן־שושן; - ל-combination (שילוב, צירוף) - גירסת Brenton האנגלית ל"תרגום השבעים" היווני; - ל-increase and offspring (גידול וצאצא) - גירסת Douay-Rheims האנגלית ל-Vulgata הלטינית.
  • בספרות התלמודית (ראו המובאה לעיל ממסכת "בבא קמא") מופיע הצרף "בני תרבות" במשמע של בעלי־חיים הניתנים לאילוף, שניתן לתרבת אותם.

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: culture‏‏‏‏ (1)
  • גרמנית: Kultur‏‏‏‏ (1)
  • ספרדית: cultura‏‏‏‏ (1)
  • צרפתית: culture‏‏‏‏ (1)
  • אנגלית: cultivation‏‏‏‏ (2)
  • גרמנית: Anbau‏‏‏‏ (2)
  • ספרדית: cultivo‏‏‏‏ (2)
  • צרפתית: cultivation‏‏‏‏ (2)

מידע נוסף[עריכה]

  • "לפני בערך 70,000 שנה - אורגניזמים השייכים למין הומו סאפיינס החלו להיקשר זה לזה במבנים מורכבים במיוחד, אשר נקראים 'תרבויות'. תהליך השתנותן של התרבויות נקרא 'היסטוריה'." [3], (עמוד 13).
  • המילה תרבית המתארת גידול (של תאים) נקראת באנגלית cell culture, שכן באנגלית culture פירושה גם תרבות וגם תרבית, והפועל to cultivate פירושו לטפח.
  • הגדרת הערך "חינוך" במילון זה: ("תהליך ארוך ומתמשך שבו הבוגרים והמנוסים מנחילים לדור החדש הבא בעקבותיהם את התרבות, הערכים והנורמות של החברה שבתוכה הם חיים.") - מלמדת על הקשר ההדוק שבין תרבות לחינוך.

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: תרבות

סימוכין[עריכה]

  1. אברהם אבן־שושן, המילון החדש, הוצאת קרית־ספר, 1989
  2. מנחם צבי קדרי, מילון העברית המקראית, הוצאת אוניברסיטת בר־אילן, 2006
  3. יובל נוח הררי, קיצור תולדות האנושות, דביר, 2013