המשי הנזכר בספר יחזקאל לא זוהה על ידי המתרגמים הקדמונים, בתרגום השבעים הוא מתורגם ״טְרִיכַפְּטוֹן״ (τρίχαπτον), דהיינו: ״תחרה״. בלשון חז"ל קרוי במספר שמות כמו: ”סיריקון“ (בבלי, מסכת חגיגה – דף טז, עמוד ב) או ״שיראין״.
המשי המופיע במקרא אינו האריג המיוצר מסיבי הפקעות של טוואי המשי הסיני, שכן אריג זה התחיל להופיע כארצות אגן הים התיכון רק בראשית ימי הקיסרות הרומית. את המלה משי אפשר אולי לגזור מן המצרית: תיבת ״מסי״, בהוראת: ״סוג בגד״, או מן החתית בתיבת: ״מַשִּׁיָה״ maššiya כנראה במשמע: ״צעיף״, ״רדיד״. ההשוואה למצרית ולחתית מלמדת שהכתוב מתכוון במשי לסוג של בגד ולא לסוג של אריג.[1]
ערך בוויקיפדיה: משי
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: משי