סוס

סוּס

לשון המקרא סוג יונק בעל רעמת שיער ופרסות _(Equus). חלק ממיניו מבויתים ומשמשים לרכיבה. משמש בעיקר למין סוס רמכי _{(Equus ferus)}.
- ”אָז הָלְמוּ עִקְּבֵי סוּס מִדַּהֲרוֹת דַּהֲרוֹת אַבִּירָיו“ (שופטים ה, פסוק כב)
- ”לְסֻסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה דִמִּיתִיך רַעְיָתִי.“ (שיר השירים א, פסוק ט)
- ”ומעשה באדם אחד שרכב על סוס בשבת בימי יונים, והביאוהו לב"ד וסקלוהו, לא מפני שראוי לכך – אלא שהשעה צריכה לכך.“ (בבלי, מסכת יבמות – דף צ, עמוד ב)
- ”שְׁנֵי סוּסִים רָצִים מַהֵר: / אֶחָד עִוֵּר, אֶחָד חִגֵּר.“ (שְׁנֵי סוּסִים, מאת אשר ברש בזֶמֶרֶשֶׁת)
[סלנג] גבר חסון; אדם שמבצע עבודה פיזית ביעילות.
- תראו את דני איזה חזק הוא, הוא ממש סוס!

המילה משותפת לשפות מן המזרח הקדום: שומרית: 𒀲𒆳𒊏 (סִיסִי), אוגריתית: 𐎒𐎒𐎆 (ססו), פיניקית: 𐤎𐤎‎ (סס), אכדית: 𒋛𒋢𒌑 sissû, ארמית: סוּסְיָא‎, סורית: ܣܘܼܣܵܐ (סוּסָא), חיתית: āsūsanni^[1], מצרית: ses^[2].

תרגום

ערך בוויקיפדיה: סוס

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סוסים