רמך

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

רַמָּךְ[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא רמך
הגייה* ramakh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה משקל קַטָּל
נטיות ר׳ רַמָּכִים; רַמַּךְ־, ר׳ רַמָּכֵי־
רמך
  1. מין סוס רכיבה מהיר. [1]

גיזרון[עריכה]

  • המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא: ”וַיִּכְתֹּב בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹשׁ וַיַּחְתֹּם בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ וַיִּשְׁלַח סְפָרִים בְּיַד הָרָצִים בַּסּוּסִים רֹכְבֵי הָרֶכֶשׁ הָאֲחַשְׁתְּרָנִים בְּנֵי הָרַמָּכִים (אסתר ח, פסוק י).הרמכים היו סוסים מלכותיים של מערכת הדאר הפרסית שהושבחו בשל מהירותם, מקור המילה הוא ככל הנראה מפרסית: رمه, עדר; השווה: רַמָּכָא (סוג של פרד, ארמית גלילית וארמית יהודית); ramkā (עדר, ארמית־סורית).

פרשנים מפרשים[עריכה]

  • פירוש הריבמ"ץ למשנה: "והרמך מותר - פי' זה עם זה, רמך פי' כמה דכת' בני הרמכים, ירוש' רמכה דלא כלינם, לש' יווני כלינרי, כלומ' סלבתקן." [= "והרמך מותר" - פירושו הכלאה זה עם זה, "רמך" פירושו כמו שכתוב "בני הרמכים" (אסתר ח, י), ובתלמוד הירושלמי "רמכה דלא כלינס". המילה "כלינס" בלשון היוונית היא "כלינרי" (ולמעשה יש ביוונית גם khalinos) χαλινώς) וגם khalinari) χαλινάρι)), שמשמעה רסן לסוס.]
  • רמב"ם: "ורמך, הוא מין ממיני הסוס אני חושב שהוא המדברי לפי שיש מן הסוסים מדבריים. וענין אמרו בענין זה אסורות ומותרות, ר"ל שאסור להרכיבן או שמותר."
  • ר' עובדיה מברטנורא: "והרמך מותר - שכולם מין אחד ואמם סוס, ובלשון ערבי קורין לסוסיא נקבה רמ"ך, ודומה לו בני הרמכים."
  • אבן עזרא: "הרמכים - הן הסוסיות וכן בלשון ישמעאל שרוב מתכונתה כדרך לשון הקדש ובני הסוסיות חזקים מבני האתונות."

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: סוס רמכי
ויקימינים טקסונומיה בוויקימינים: רמך
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רמכים

הערות שוליים[עריכה]

  1.   לפי פרשנותו של גזניוס (Gesenius), משמעות המילה היא סוסה (mare). ווילסון (Wilson) מפרש את המילה כ"מין גמל בעל מבנה עגלגל יותר מהגמל המצוי, ובעל דבשת שטוחה יותר. הוא מהיר ביותר; הערבים טוענים כי הוא מסוגל לגמוא מרחק גדול ביום אחד, פי תשעה או עשרה יותר מהטוב שבסוסיהם. שולטים בו באמצעות מושכות, אשר לרוב מחוברות לטבעת בנחיריו." נראה כי פירוש זה קרוב לפירושו של הרמב"ם.