"מרכז - מלה ערבית, העתקנוה אל לשוננו לצרכנו אליה, והיא שם לנקודה האמצעית שבתוך העגולה אשר כל הקוים היוצאים ממנה אל אי זה חלק שיהיה מן הקו הסובב בעגולה כולם שווים." (ר' שמואל אבן תבון, 'פירוש המילות הזרות', נספח לתרגומו למורה נבוכים, 1244)
מחידושי התיבונים. מערבית: مَرْكَز (מַרְכַּז) במשמעות "מרכז, עמדה". שמושים ראשונים של המלה היו כנראה בספרות המתמטיקה של ימי הבינים. למשל: בפתיחת ספר המשיחה והתשבורת נכתב: ושטח העגול הוא המקיף אותו קו אחד ובאמצעיתו נקודה שכל הקוים הישרים היוצאים ממנה אל הקו המקיף הם שוים זה אל זה, והנקודה הזאת נקראת ציר העגול ונקרא בלשון הערבי מרכז" (ספר המשיחה והתשבורת, מאת אברהם בר חייא)