לדלג לתוכן

שוה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

שָׁוֶה

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שווה
הגייה* shave
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש שׁ־ו־י/ה
דרך תצורה משקל קָטֵל
נטיות נ׳ שָׁוָה, ר׳ שָׁוִים, נ"ר שָׁווֹת
  1. שדומה בערכו, אפילו דומה לחלוטין.
    • ”אַנְדְּרוֹגִינוֹס יֶשׁ בּוֹ דְרָכִים שָׁוֶה לָאֲנָשִׁים, וְיֶשׁ בּוֹ דְרָכִים שָׁוֶה לַנָּשִׁים, וְיֶשׁ בּוֹ דְרָכִים שָׁוֶה לָאֲנָשִׁים וְנָשִׁים וְיֵשׁ בּוֹ דְרָכִים אֵינוֹ שָׁוֶה לָאֲנָשִׁים וְנָשִׁים.“ (משנה, מסכת ביכוריםפרק ד, משנה א)
    • "אנו סבורים שאמיתות אלה ברורות מאליהן, שכל בני האדם נבראו שווים, ובוראם העניק להם זכויות שאין ליטול מהם, ביניהן: חיים, חירות והחתירה אחר האושר." (הכרזת העצמאות של ארצות הברית)
    • שתים ועוד שתים שווה ארבע.
  2. שערכו רב.
    • ראית איזה אוטו שווה הוא קנה?

גיזרון

[עריכה]
  • לשון חז"ל כנגזרת מהפועל המקראי שָׁוָה וגם פועל עומד שֹוֶה ”כִּי אֵין הַצָּר שֹׁוֶה בְּנֵזֶק הַמֶּלֶךְ“ (אסתר ז, פסוק ד), אולם המילה מופיעה פעמיים במקרא כתיאור מקום:
    • ”וּבְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה בָּא כְדָרְלָעֹמֶר וְהַמְּלָכִים אֲשֶׁר אִתּוֹ וַיַּכּוּ אֶת-רְפָאִים בְּעַשְׁתְּרֹת קַרְנַיִם וְאֶת-הַזּוּזִים בְּהָם וְאֵת הָאֵימִים בְּשָׁוֵה קִרְיָתָיִם.“ (בראשית יד, פסוק ה)
    • ”וַיֵּצֵא מֶלֶךְ-סְדֹם לִקְרָאתוֹ אַחֲרֵי שׁוּבוֹ מֵהַכּוֹת אֶת-כְּדָרְלָעֹמֶר וְאֶת-הַמְּלָכִים אֲשֶׁר אִתּוֹ אֶל-עֵמֶק שָׁוֵה הוּא עֵמֶק הַמֶּלֶךְ.“ (בראשית יד, פסוק יז)
  • מצרית, בהגיית: שָׁאְּ-אוֹ בהוראת בעל-ערך,משקל,שווה,ערך(=value). להלן הרוגליף [1]:
M8G1G43Y1V

צירופים

[עריכה]

נגזרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

שָׁוָה

[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא שווה
שורש וגזרה שׁ־ו־י/ה
בניין פָּעַל (קַל)
  1. היה שקול, שערכו היה דומה.
    • ”וְאֶל-מִי תְדַמְּיוּנִי וְאֶשְׁוֶה יֹאמַר קָדוֹשׁ.“ (ישעיהו מ, פסוק כה)
    • ”אַל-תַּעַן כְּסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ פֶּן-תִּשְׁוֶה-לּוֹ גַם-אָתָּה.“ (משלי כו, פסוק ד)
    • {{צט/תנ"ך|וכל זה איננו שוה לי|אסתר|
    • ”כִּי נִמְכַּרְנוּ אֲנִי וְעַמִּי לְהַשְׁמִיד לַהֲרוֹג וּלְאַבֵּד וְאִלּוּ לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת נִמְכַּרְנוּ הֶחֱרַשְׁתִּי כִּי אֵין הַצָּר שֹׁוֶה בְּנֵזֶק הַמֶּלֶךְ“ (אסתר ז, פסוק ד)

שִׁוָּה

[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא שיווה
שורש וגזרה שׁ־ו־י/ה
בניין פִּעֵל
  1. יישר, השווה פני שטח, עשאו חלק וחסר בליטות ושקעים.
    • מְשַׁוֶּה רַגְלַי כָּאַיָּלוֹת וְעַל בָּמוֹתַי יַעֲמִדֵנִי.“ (שמואל ב׳ כב, פסוק לד) [2]
    • ”הֲלוֹא אִם-שִׁוָּה פָנֶיהָ וְהֵפִיץ קֶצַח וְכַמֹּן יִזְרֹק וְשָׂם חִטָּה שׂוֹרָה וּשְׂעֹרָה נִסְמָן וְכֻסֶּמֶת גְּבֻלָתוֹ.“ (ישעיהו כח, פסוק כה)
  2. יישר אל מול, דימה במחשבה. הֵחִיל במחשבתו
    • ”גֶּפֶן בּוֹקֵק יִשְׂרָאֵל פְּרִי יְשַׁוֶּה-לּוֹ כְּרֹב לְפִרְיוֹ הִרְבָּה לַמִּזְבְּחוֹת כְּטוֹב לְאַרְצוֹ הֵיטִיבוּ מַצֵּבוֹת.“ (הושע י, פסוק א)
    • ”גָּדוֹל כְּבוֹדוֹ בִּישׁוּעָתֶךָ הוֹד וְהָדָר תְּשַׁוֶּה עָלָיו.“ (תהלים כא, פסוק ו)
    • שִׁוִּיתִי עַד-בֹּקֶר כָּאֲרִי כֵּן יְשַׁבֵּר כָּל-עַצְמוֹתָי מִיּוֹם עַד-לַיְלָה תַּשְׁלִימֵנִי“ (ישעיהו לח, פסוק ג)
    • שִׁוִּיתִי יְהוָה לְנֶגְדִּי תָמִיד כִּי מִימִינִי בַּל-אֶמּוֹט.“ (תהלים טז, פסוק ח)
    • ”אָז דִּבַּרְתָּ-בְחָזוֹן לַחֲסִידֶיךָ וַתֹּאמֶר שִׁוִּיתִי עֵזֶר עַל-גִּבּוֹר הֲרִימוֹתִי בָחוּר מֵעָם.“ (תהלים פח, פסוק כ)

צירופים

[עריכה]

הערות שוליים

[עריכה]
  1. heirowords-4 עמ'-1001
  2. וגם תהלים יח, פסוק לד