שוה

דף זה מופיע ברשימת הערכים הדורשים שכתוב.

הסיבה לכך: משובש. אולי מיותר ההווה והפועל. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות בדף זה, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד הדף לא תוקן. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, תוכלו לציין זאת בדף השיחה שלו.

שָׁוֶה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שווה
הגייה*	shave
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	שׁ־ו־י/ה
דרך תצורה	משקל קָטֵל
נטיות	נ׳ שָׁוָה, ר׳ שָׁוִים, נ"ר שָׁווֹת

1. שדומה בערכו, אפילו דומה לחלוטין.

   • ”אַנְדְּרוֹגִינוֹס יֶשׁ בּוֹ דְרָכִים שָׁוֶה לָאֲנָשִׁים, וְיֶשׁ בּוֹ דְרָכִים שָׁוֶה לַנָּשִׁים, וְיֶשׁ בּוֹ דְרָכִים שָׁוֶה לָאֲנָשִׁים וְנָשִׁים וְיֵשׁ בּוֹ דְרָכִים אֵינוֹ שָׁוֶה לָאֲנָשִׁים וְנָשִׁים.“ (משנה, מסכת ביכורים – פרק ד, משנה א)
   • "אנו סבורים שאמיתות אלה ברורות מאליהן, שכל בני האדם נבראו שווים, ובוראם העניק להם זכויות שאין ליטול מהם, ביניהן: חיים, חירות והחתירה אחר האושר." (הכרזת העצמאות של ארצות הברית)
   • שתים ועוד שתים שווה ארבע.

2. שערכו רב.

   • ראית איזה אוטו שווה הוא קנה?

גיזרון

• לשון חז"ל כנגזרת מהפועל המקראי שָׁוָה וגם פועל עומד שֹוֶה ”כִּי אֵין הַצָּר שֹׁוֶה בְּנֵזֶק הַמֶּלֶךְ“ (אסתר ז, פסוק ד), אולם המילה מופיעה פעמיים במקרא כתיאור מקום:
  • ”וּבְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה בָּא כְדָרְלָעֹמֶר וְהַמְּלָכִים אֲשֶׁר אִתּוֹ וַיַּכּוּ אֶת-רְפָאִים בְּעַשְׁתְּרֹת קַרְנַיִם וְאֶת-הַזּוּזִים בְּהָם וְאֵת הָאֵימִים בְּשָׁוֵה קִרְיָתָיִם.“ (בראשית יד, פסוק ה)
  • ”וַיֵּצֵא מֶלֶךְ-סְדֹם לִקְרָאתוֹ אַחֲרֵי שׁוּבוֹ מֵהַכּוֹת אֶת-כְּדָרְלָעֹמֶר וְאֶת-הַמְּלָכִים אֲשֶׁר אִתּוֹ אֶל-עֵמֶק שָׁוֵה הוּא עֵמֶק הַמֶּלֶךְ.“ (בראשית יד, פסוק יז)
• מצרית, בהגיית: שָׁאְּ-אוֹ בהוראת בעל-ערך,משקל,שווה,ערך(=value). להלן הרוגליף :

צירופים

• גזירה שוה
• הגיעו לעמק השוה
• פיו ולבו שוים
• שוה פרוטה
• שוה לכפרות
• שוה ערך
• שוה כסף
• שוה לכל נפש
• תמונה שוה אלף מלים

נגזרות

• שווי
• שויות

מילים נרדפות

• שקול (1)
• זהה (1)
• אחיד

תרגום

• אנגלית: worth‏, equal‏‏‏‏

שָׁוָה

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	שווה
שורש וגזרה	שׁ־ו־י/ה
בניין	פָּעַל (קַל)

1. היה שקול, שערכו היה דומה.

   • ”וְאֶל-מִי תְדַמְּיוּנִי וְאֶשְׁוֶה יֹאמַר קָדוֹשׁ.“ (ישעיהו מ, פסוק כה)
   • ”אַל-תַּעַן כְּסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ פֶּן-תִּשְׁוֶה-לּוֹ גַם-אָתָּה.“ (משלי כו, פסוק ד)

2. • {{צט/תנ"ך|וכל זה איננו שוה לי|אסתר|
   • ”כִּי נִמְכַּרְנוּ אֲנִי וְעַמִּי לְהַשְׁמִיד לַהֲרוֹג וּלְאַבֵּד וְאִלּוּ לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת נִמְכַּרְנוּ הֶחֱרַשְׁתִּי כִּי אֵין הַצָּר שֹׁוֶה בְּנֵזֶק הַמֶּלֶךְ“ (אסתר ז, פסוק ד)

שִׁוָּה

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	שיווה
שורש וגזרה	שׁ־ו־י/ה
בניין	פִּעֵל

1. יישר, השווה פני שטח, עשאו חלק וחסר בליטות ושקעים.

   • ”מְשַׁוֶּה רַגְלַי כָּאַיָּלוֹת וְעַל בָּמוֹתַי יַעֲמִדֵנִי.“ (שמואל ב׳ כב, פסוק לד)
   • ”הֲלוֹא אִם-שִׁוָּה פָנֶיהָ וְהֵפִיץ קֶצַח וְכַמֹּן יִזְרֹק וְשָׂם חִטָּה שׂוֹרָה וּשְׂעֹרָה נִסְמָן וְכֻסֶּמֶת גְּבֻלָתוֹ.“ (ישעיהו כח, פסוק כה)

2. יישר אל מול, דימה במחשבה. הֵחִיל במחשבתו

   • ”גֶּפֶן בּוֹקֵק יִשְׂרָאֵל פְּרִי יְשַׁוֶּה-לּוֹ כְּרֹב לְפִרְיוֹ הִרְבָּה לַמִּזְבְּחוֹת כְּטוֹב לְאַרְצוֹ הֵיטִיבוּ מַצֵּבוֹת.“ (הושע י, פסוק א)
   • ”גָּדוֹל כְּבוֹדוֹ בִּישׁוּעָתֶךָ הוֹד וְהָדָר תְּשַׁוֶּה עָלָיו.“ (תהלים כא, פסוק ו)
   • ”שִׁוִּיתִי עַד-בֹּקֶר כָּאֲרִי כֵּן יְשַׁבֵּר כָּל-עַצְמוֹתָי מִיּוֹם עַד-לַיְלָה תַּשְׁלִימֵנִי“ (ישעיהו לח, פסוק ג)
   • ”שִׁוִּיתִי יְהוָה לְנֶגְדִּי תָמִיד כִּי מִימִינִי בַּל-אֶמּוֹט.“ (תהלים טז, פסוק ח)
   • ”אָז דִּבַּרְתָּ-בְחָזוֹן לַחֲסִידֶיךָ וַתֹּאמֶר שִׁוִּיתִי עֵזֶר עַל-גִּבּוֹר הֲרִימוֹתִי בָחוּר מֵעָם.“ (תהלים פט, פסוק כ)

צירופים

• שיווה בנפשו