עקר: הבדלים בין גרסאות בדף

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ עבור להשוואת הגרסאות הקודמת עבור להשוואת הגרסאות הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מתאריך 02:34, 12 ביוני 2019

יש להוסיף לדף זה את הערכים: עָקָר, עִקֵּר, עֻקַּר, עִקָּר.

עָקַר

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	עקר
שורש וגזרה	ע־ק־ר, שלמים
בניין	קל (פָּעַל)

הוציא מהאדמה צמח עם שורשו.
הפריד בכוח עצם המחובר בחזקה או באופן אורגני למקומו.
- הפורעים עקרו את הדלת מציריה.
- רופאת השיניים נאלצה לעקור שתיים משיניו הטוחנות של המטופל.
עבר לגור במקום אחר.
- בסוף שנות השישים עקרה המשפחה לתל אביב.
אילץ אדם לעזוב את מקום מגוריו.
טיפל בבעיה מהיסוד ("השורש"), סילק לצמיתות.
בהלכה, נטל חפץ ממקומו לפני הוצאתו מרשות לרשות בשבת.

גיזרון

מן המילה עיקר -שורש ויסוד.

צירופים

עוקר הרים

נגזרות

מילים נרדפות

שֵׁרַשׁ(1)

ניגודים

נטע (1)

עָקָר

מי שאינו יכול ללדת.
- ”לא יהיה בך עקר ועקרה...“ (דברים ז, פסוק יד)
דבר שאין בו תועלת.

מילים נרדפות

ראו גם

עִקָּר

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	עיקר
הגייה^*	'ekar
חלק דיבר
מין	זכר
שורש	ע־ק־ר
דרך תצורה
נטיות	ר׳ עִקָּרִים. נ"י עִקָּרוֹ עִקָּרָם עִקָּּּּּּּּּּרָהּ נ"ר עִקָּרָיו עִקָּרֶיהָ

שורש צמח. יסוד של בנין.
- ”המבריך שלשה גפנים ועיקריהם נראים“ (משנה, מסכת כלאים – פרק ז, משנה ב)
- ”שהמעמיד בשרף העלים, בשרף העיקרים מותר. בשרף הפגים אסור“ (משנה, מסכת ערלה – פרק א, משנה ז)
- ”שתי שערות האמורות בפרה ובנגעים והאמורות בכל מקום כדי לכוף ראשן לעיקרן“ (משנה, מסכת נדה – פרק ו, משנה יב)
- אני משנן כל בוקר את שלשה עשר עיקרי האמונה שסידר הרמב"ם
התחלת קיומו של דבר.
- ”בעל מום מעיקרו“ (בבלי, מסכת בכורות – דף לג, עמוד ב)
החשוב מכל השאר. מהות הדבר.
- "משנה" (ברכות)
- דברים רבה|חזקיה עיקר מלכותו י"ד שנה ומה שהוסיף לו הקדוש ברוך הוא יותר מן העיקר..שתוספתו של הקדוש ברוך הוא יתירה על העיקר לפיכך ברכן בלשון תוספת|דברים|א|יג}}
- אני משנן כל בוקר את שלשה עשר עיקרי האמונה שסידר הרמב"ם.

גיזרון

1. לשון חז"ל. במקרא בארמית ”ברם עקר שרשהי בארעא שבוקו“ (דניאל ד, פסוק כ)
2. השוו עם המילה הארמית מעיקרא. משמעותה הרווחת מראש מהתחלה, אך משמעותה המילולית משורשו של הדבר.
3. מובאות נוספות בשני שוות למובן זה כמו ל1. לדוגמה: עיקרי האמונה.

צירופים

נגזרות

עיקרון

מילים נרדפות

יסוד(1)
תשתית

ניגודים

ל (2)

טפל

ל(1)

ענף

ראו גם

עקרת בית

@@ שורה 49: / שורה 49: @@
 == עִקָּר ==
 {{ניתוח דקדוקי|
 |כתיב מלא=עיקר
 |הגייה=''''e'''kar'''
 |חלק דיבר=
 |מין=זכר
 |שורש={{שרש3|ע|ק|ר}}
 |דרך תצורה=
-|נטיות=ר' עִקָּרִים. נס' עִקָּרוֹ עִקרָם עִקָּּּּּּּּּּרָהּ
+|נטיות=ר' עִקָּרִים. נ"י עִקָּרוֹ עִקָּרָם עִקָּּּּּּּּּּרָהּ נ"ר עִקָּרָיו עִקָּרֶיהָ
 }}
-# [[שורש]] צמח.
+# [[שורש]] צמח. יסוד של בנין.
+#:* {{צט/משנה|המבריך שלשה גפנים ועיקריהם נראים|כלאים|ז|ב}}
-# החשוב מכל השאר. מהות הדבר.
+#:* {{צט/משנה|שהמעמיד בשרף העלים, בשרף ה'''עיקרים''' מותר. בשרף הפגים אסור|ערלה|א|ז}}
+#:* {{צט/משנה|שתי שערות האמורות בפרה ובנגעים והאמורות בכל מקום כדי לכוף ראשן ל'''עיקרן'''|נדה|ו|יב}}
+#:* אני משנן כל בוקר את שלשה עשר '''עיקרי''' האמונה שסידר הרמב"ם
+# התחלת קיומו של דבר.
+#:* {{צט/בבלי|בעל מום מ'''עיקרו'''|בכורות|לג|ב}}
+# ה[[חשוב#חָשׁוּב|חשוב]] מכל השאר. מהות הדבר.
+#:* {{צט|משנה|כל שהוא '''עיקר''' ועימו טפילה מברך על ה'''עיקר''' ופוטר את הטפילה|ברכות|ו|ז}}
+#:* דברים רבה|חזקיה עיקר מלכותו י"ד שנה ומה שהוסיף לו הקדוש ברוך הוא יותר מן העיקר..שתוספתו של הקדוש ברוך הוא יתירה על העיקר לפיכך ברכן בלשון תוספת|דברים|א|יג}}
+#:* אני משנן כל בוקר את שלשה עשר '''עיקרי''' האמונה שסידר הרמב"ם.
+===גיזרון===
+* 1. לשון חז"ל. במקרא בארמית {{צט/תנ"ך|ברם עקר שרשהי בארעא שבוקו|דניאל|ד|כ}}
+* 2. השוו עם המילה הארמית '''מעיקרא'''. משמעותה הרווחת '''מראש''' מ[[התחלה]], אך משמעותה המילולית משורשו של הדבר.
+* 3. מובאות נוספות בשני שוות למובן זה כמו ל1. לדוגמה: עיקרי האמונה.
+===צירופים===
+*[[כלל ועקר|כלל ועיקר]]
+*[[כל עקר|כל עיקר]]
+*[[טעם כעקר|טעם כעיקר]]
+*[[שמן עקרין|שמן עיקרין]]
+*[[קמיע של עקרין|קמיע של עיקרין]]
+*[[כפר בעיקר]]
+===נגזרות===
+*[[עקרון#עִקָּרוֹן|עיקרון]]
 ===מילים נרדפות===
-* [[יסוד]]
+* [[יסוד]](1)
 * [[תשתית]]
 ===ניגודים===
@@ שורה 69: / שורה 91: @@
 *
 ל(1)
+* [[ענף]]
+===ראו גם===
+*[[עקרת בית]]