מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
מורה
הגייה *
more
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
י־ר־י/ה ב
דרך תצורה
משקל מַקְטִיל
נטיות
ר׳ מוֹרִים; נ׳ מוֹרָה, נ"ר מוֹרוֹת
מורה כותבת על הלוח.
מי שתפקידו הוא להקנות לאחר את הידע והכשורים הנחוצים לו בעתיד .
”וְנָתַן לָכֶם אֲדֹנָי לֶחֶם צָר וּמַיִם לָחַץ; וְלֹא־יִכָּנֵף עוֹד מוֹרֶיךָ , וְהָיוּ עֵינֶיךָ רֹאוֹת אֶת־מוֹרֶיךָ .“ (ישעיהו ל , פסוק כ )
”וְלֹא-שָׁמַעְתִּי בְּקוֹל מוֹרָי ; וְלִמְלַמְּדַי לֹא-הִטִּיתִי אָזְנִי.“ (משלי ה , פסוק יג )
”הֶן־אֵל יַשְׂגִּיב בְּכֹחוֹ; מִי כָמֹהוּ מוֹרֶה .“ (איוב לו , פסוק כב )
מורים בבית הספר חייבים להיות לפחות בוגרי סמינר למורים .
בינוני מן הורה .
מצוי כפועל בהוראת: מצווה,פוקד, מַתווה. כדוגמת המשפט:"פיקוד העורף מורה לכל התושבים להשאר בבתים,ולהתנהג בהתאם לכללי הבית"
בקרב יהדות מרוקו, תיבת "מורֶה" במשמעות האצבע המנחה את הקורא בתורה [ 1] .
השורש ירה ב
השורש י־ר־ה ב הוא שורש מורכב המשתייך גם לגזרת נל"י/ה וגם לגזרת נפ"יו .
י־ר־ה ב
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
נִפְעַל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
הִפְעִיל
הוֹרָה
מוֹרֶה
יוֹרֶה
הוֹרֵה
לְהוֹרוֹת
הֻפְעַל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
פִּעֵל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
פֻּעַל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
לשון המקרא מי שיורה בקשת, ברובה.
”וַיֹּאמֶר לְנַעֲרוֹ רֻץ מְצָא נָא אֶת-הַחִצִּים אֲשֶׁר אָנֹכִי מוֹרֶה הַנַּעַר רָץ וְהוּא-יָרָה הַחֵצִי לְהַעֲבִרוֹ“ (שמואל א׳ כ , פסוק לו )
”וַתִּכְבַּד הַמִּלְחָמָה אֶל שָׁאוּל וַיִּמְצָאֻהוּ הַמּוֹרִים אֲנָשִׁים בַּקָּשֶׁת וַיָּחֶל מְאֹד מֵהַמּוֹרִים .“ (שמואל א׳ לא , פסוק ג )
בינוני הפועל ירה
השורש ירה א
השורש י־ר־ה א הוא שורש מורכב השייך גם לגזרת נל"י/ה וגם לגזרת נפ"יו .
י־ר־ה א
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
יָרָה
יוֹרֶה
יִירֶה
יְרֵה
לִירוֹת
נִפְעַל
נוֹרָה
נוֹרֶה
יִיָּרֶה
הִיָּרֵה
לְהִיָּרוֹת
הִפְעִיל
הוֹרָה (ארכאי)
מוֹרֶה
יוֹרֶה
הוֹרֵה
לְהוֹרוֹת
הֻפְעַל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
פִּעֵל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
פֻּעַל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
מורה
הגייה *
more
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
מ־ר־י/ה
דרך תצורה
משקל קוֹטֵל
נטיות
ר׳ מוֹרִים; נ׳ מוֹרָה, נ"ר מוֹרוֹת
מי שמסרב לפעול לפי צו שלטון, אדם או גוף בעל סמכות.
”כִּי-יִהְיֶה לְאִישׁ בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקוֹל אָבִיו וּבְקוֹל אִמּוֹ וְיִסְּרוּ אֹתוֹ וְלֹא יִשְׁמַע אֲלֵיהֶם.“ (דברים כא , פסוק יח )
”וְלָעָם הַזֶּה הָיָה לֵב סוֹרֵר וּמוֹרֶה סָרוּ וַיֵּלֵכוּ.“ (ירמיהו ה , פסוק ג )
”וַיַּקְהִלוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, אֶת-הַקָּהָל--אֶל-פְּנֵי הַסָּלַע; וַיֹּאמֶר לָהֶם, שִׁמְעוּ-נָא הַמֹּרִים --הֲמִן-הַסֶּלַע הַזֶּה, נוֹצִיא לָכֶם מָיִם.“ (במדבר כ , פסוק י )
בשתי דרכים מתהווים הומונימים בלשון, והן התלכדות פונטית והתפרדות סמנטית (מלכד השפעות שפה זרה). התלכדות פונטית מתרחשת כאשר שתי מילים שהיו שונות בצלילן (ובמשמעותן) מזדהות פונטית וסמנטית . כמו במופעה של תיבת מורה שנוצרה כשיבוש של תיבת: מורד .
לפי מדרשי התנאים אין בן סורר ומורה נידון עד שסרר שתי פעמים , ולאחר שהתרו בו והלקוהו חזר לסורו ( ספרי) [ 2] .
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
מורה
הגייה *
mo'ra
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות
ר׳ מוֹרוֹת; מוֹרַת־, ר׳ מוֹרוֹת־
לשון המקרא תער, סכין לקיצוץ השער.
”כִּי הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן וּמוֹרָה לֹא יַעֲלֶה עַל רֹאשׁוֹ כִּי נְזִיר אֱלֹהִים יִהְיֶה הַנַּעַר.“ (שופטים יג , פסוק ה )
על פי פרשנות חז"ל (השנויה אצלם במחלוקת, ש שפירשו לשון מורא ) בסוף מסכת נזיר.
↑ משה בר-אשר, "על היסודות העבריים בערבית המדוברת של יהודי מרוקו". ניסן-תמוז תשל"ח, מב',ג-ד עמ' 185
↑ משה דוד קאסוטו אנציקלופדיה מקראית : אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו - ב : ב - זתר ירושלים מוסד ביאליק תשי"ד - 1954 ,עמוד: 161