מורה

מוֹרֶה א

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מורה
הגייה*	more
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	י־ר־י/ה ב
דרך תצורה	משקל מַקְטִיל
נטיות	ר׳ מוֹרִים; נ׳ מוֹרָה, נ"ר מוֹרוֹת

מורה כותבת על הלוח.

1. מי שתפקידו הוא להקנות לאחר את הידע והכשורים הנחוצים לו בעתיד.

   • ”וְנָתַן לָכֶם אֲדֹנָי לֶחֶם צָר וּמַיִם לָחַץ; וְלֹא־יִכָּנֵף עוֹד מוֹרֶיךָ, וְהָיוּ עֵינֶיךָ רֹאוֹת אֶת־מוֹרֶיךָ.“ (ישעיהו ל, פסוק כ)
   • ”וְלֹא-שָׁמַעְתִּי בְּקוֹל מוֹרָי; וְלִמְלַמְּדַי לֹא-הִטִּיתִי אָזְנִי.“ (משלי ה, פסוק יג)
   • ”הֶן־אֵל יַשְׂגִּיב בְּכֹחוֹ; מִי כָמֹהוּ מוֹרֶה.“ (איוב לו, פסוק כב)
   • מורים בבית הספר חייבים להיות לפחות בוגרי סמינר למורים.

גיזרון

• בינוני מן הורה.
• מצוי כפועל בהוראת: מצווה,פוקד, מַתווה. כדוגמת המשפט:"פיקוד העורף מורה לכל התושבים להשאר בבתים,ולהתנהג בהתאם לכללי הבית"

מידע נוסף

• בקרב יהדות מרוקו, תיבת "מורֶה" במשמעות האצבע המנחה את הקורא בתורה .

צירופים

• מורה דרך
• מורה נבוכים
• רבי ומורי

מילים נרדפות

• מחנך
• מלמד
• פדגוג

ניגודים

• סטודנט
• תלמיד

תרגום

• איטלקית: ‏‏‏‏professore‏, maestro‏, insegnante
• אנגלית: teacher‏, instructor‏‏‏‏
• גרמנית: Lehrer‏‏‏‏
• יוונית: διδάσκαλος‏‏‏‏ (תעתיק: didáskalos)
• יפנית: 教師‏‏‏‏ (תעתיק: kyōshi)

先生‏‏‏‏ (תעתיק: sensei)

• ספרדית: maestro‏‏‏‏
• ערבית: معلم‏‏‏‏ (תעתיק: מֻעַלִּם)
• צרפתית: professeur‏, maître d'école‏‏‏‏
• רוסית: учитель‏‏‏‏ (תעתיק: učítelʹ)

ראו גם

• אדמו"ר
• חינוך
• מורי, מארי

מוֹרֶה ב

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מורה
הגייה*	more
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	י־ר־י/ה א
דרך תצורה	משקל מַקְטִיל
נטיות

1. לשון המקרא מי שיורה בקשת, ברובה.

   • ”וַיֹּאמֶר לְנַעֲרוֹ רֻץ מְצָא נָא אֶת-הַחִצִּים אֲשֶׁר אָנֹכִי מוֹרֶה הַנַּעַר רָץ וְהוּא-יָרָה הַחֵצִי לְהַעֲבִרוֹ“ (שמואל א׳ כ, פסוק לו)
   • ”וַתִּכְבַּד הַמִּלְחָמָה אֶל שָׁאוּל וַיִּמְצָאֻהוּ הַמּוֹרִים אֲנָשִׁים בַּקָּשֶׁת וַיָּחֶל מְאֹד מֵהַמּוֹרִים.“ (שמואל א׳ לא, פסוק ג)

גיזרון

בינוני הפועל ירה

תרגום

• אנגלית: shooter‏‏‏‏

מוֹרֶה ג

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מורה
הגייה*	more
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	מ־ר־י/ה
דרך תצורה	משקל קוֹטֵל
נטיות	ר׳ מוֹרִים; נ׳ מוֹרָה, נ"ר מוֹרוֹת

1. מי שמסרב לפעול לפי צו שלטון, אדם או גוף בעל סמכות.

   • ”כִּי-יִהְיֶה לְאִישׁ בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקוֹל אָבִיו וּבְקוֹל אִמּוֹ וְיִסְּרוּ אֹתוֹ וְלֹא יִשְׁמַע אֲלֵיהֶם.“ (דברים כא, פסוק יח)
   • ”וְלָעָם הַזֶּה הָיָה לֵב סוֹרֵר וּמוֹרֶה סָרוּ וַיֵּלֵכוּ.“ (ירמיהו ה, פסוק ג)
   • ”וַיַּקְהִלוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, אֶת-הַקָּהָל--אֶל-פְּנֵי הַסָּלַע; וַיֹּאמֶר לָהֶם, שִׁמְעוּ-נָא הַמֹּרִים--הֲמִן-הַסֶּלַע הַזֶּה, נוֹצִיא לָכֶם מָיִם.“ (במדבר כ, פסוק י)

מידע נוסף

• בשתי דרכים מתהווים הומונימים בלשון, והן התלכדות פונטית והתפרדות סמנטית (מלכד השפעות שפה זרה). התלכדות פונטית מתרחשת כאשר שתי מילים שהיו שונות בצלילן (ובמשמעותן) מזדהות פונטית וסמנטית . כמו במופעה של תיבת מורה שנוצרה כשיבוש של תיבת: מורד .
• לפי מדרשי התנאים אין בן סורר ומורה נידון עד שסרר שתי פעמים , ולאחר שהתרו בו והלקוהו חזר לסורו ( ספרי) .

צירופים

• מורת רוח

מילים נרדפות

• מורד
• סורר
• ממרה

ניגודים

• צייתן

תרגום

• אנגלית: rebellious‏‏‏‏

ראו גם

• מרר
• מרה
• מרדנות
• מרי

מוֹרָה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מורה
הגייה*	mo'ra
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות	ר׳ מוֹרוֹת; מוֹרַת־, ר׳ מוֹרוֹת־

1. לשון המקרא תער, סכין לקיצוץ השער.

   • ”כִּי הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן וּמוֹרָה לֹא יַעֲלֶה עַל רֹאשׁוֹ כִּי נְזִיר אֱלֹהִים יִהְיֶה הַנַּעַר.“ (שופטים יג, פסוק ה)

גיזרון

• על פי פרשנות חז"ל (השנויה אצלם במחלוקת, ש שפירשו לשון מורא ) בסוף מסכת נזיר.

סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

מילים נרדפות

• תער

תרגום

• אנגלית: razor‏‏‏‏

ראו גם

• מורא ב
• נזיר