תלמיד

תַּלְמִיד

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	תלמיד
הגייה*	talmid
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ל־מ־ד
דרך תצורה	משקל תַּקְטִיל
נטיות	ר׳ תַּלְמִידִים; תַּלְמִיד־, ר׳ תַּלְמִידי־, נ׳ תַּלְמִידָה, נ"ר תַּלְמִידוֹת

תלמידים בבית־ספר יסודי.

1. אדם הלומד, בדרך כלל מפי מורה או מדרכו.

   • "כל מי שיש בידו שלשה דברים הללו, מתלמידיו של אברהם אבינו. ושלשה דברים אחרים, מתלמידיו של בלעם הרשע. עין טובה, ורוח נמוכה, ונפש שפלה, מתלמידיו של אברהם אבינו. עין רעה, ורוח גבוהה, ונפש רחבה, מתלמידיו של בלעם הרשע" (משנה אבות ה י"ט)

2. חניך בית ספר צעיר.

   • הסעות תלמידים מיועדות להביא את התלמיד אל בית ספרו ולהחזירו הביתה לאחר תום הלימודים.

גיזרון

• המילה מופיעה פעם אחת במקרא: "וַיַּפִּילוּ גּוֹרָלוֹת מִשְׁמֶרֶת לְעֻמַּת כַּקָּטֹן כַּגָּדוֹל מֵבִין עִם-תַּלְמִיד" (דברי הימים א׳ כה, פסוק ח)
• מקבילה בערבית: تِلْمِيذ (תִּלְמִיד'), באותה המשמעות.

צירופים

• תלמיד חבר (1)
• תלמיד חכם (1)
• התלמיד עולה על רבו

מילים נרדפות

• חניך
• סטודנט (2)

ניגודים

• מורה (2)
• מרצה (2)
• רב (1)

תרגום

• אנגלית: student‏, pupil, ‏‏learner‏‏
• ערבית: تلميذ‏‏‏‏ (תעתיק: תִלְמִיד')
• רוסית: ученик‏‏‏‏
• צרפתית: écolier‏, élève‏‏‏‏

ראו גם

• למדן
• צוער

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: תלמיד