נזיר

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נָזִיר[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא נזיר
הגייה* nazir
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש נ־ז־ר
דרך תצורה משקל קָטִיל
נטיות נ׳ נְזִירָה, ר׳ נְזִירִים, נ"ר נְזִירוֹת
נזירים בודהיסטים
נזירות קתוליות
  1. מי שנמנע מהנאות העולם הזה.
  2. (יהדות) מי שהתחייב בהלכות פרישוּת מסויימות, כגון הימנעות מגיזוז השיער, מהיטמאות למת.
    • ”וְזֹאת תּוֹרַת הַנָּזִיר בְּיוֹם מְלֹאת יְמֵי נִזְרוֹ יָבִיא אֹתוֹ אֶל-פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד.“ (במדבר ו, פסוק יג)
    • ”וְאֵלּוּ מְגַלְּחִין בַּמּוֹעֵד – הַבָּא מִמְּדִינַת הַיָּם, וּמִבֵּית הַשִּׁבְיָה, וְהַיּוֹצֵא מִבֵּית הָאֲסוּרִין, וְהַמְנֻדֶּה שֶׁהִתִּירוּ לוֹ חֲכָמִים, וְכֵן מִי שֶׁנִּשְׁאַל לֶחָכָם וְהֻתַּר, וְהַנָּזִיר, וְהַמְּצרָע הָעוֹלֶה מִטֻּמְאָתוֹ לְטַהֲרָתוֹ.“ (משנה, מסכת מועד קטןפרק ג, משנה א)
  3. שמה של מסכת במשנה ובתלמוד העוסקת בדיני הנזיר (2).
  4. אדם חשוב. שר ונגיד.
    • ”זַכּוּ נְזִירֶיהָ מִשֶּׁלֶג צַחוּ מֵחָלָב אָדְמוּ עֶצֶם מִפְּנִינִים סַפִּיר גִּזְרָתָם.“ (איכה ד, פסוק ז)
    • ”בִּרְכֹת אָבִיךָ גָּבְרוּ עַל-בִּרְכֹת הוֹרַי עַד-תַּאֲוַת גִּבְעֹת עוֹלָם תִּהְיֶיןָ לְרֹאשׁ יוֹסֵף וּלְקָדְקֹד נְזִיר אֶחָיו.“ (בראשית מט, פסוק כו)
  5. פרי שנושר מהעץ, פרי עזוב ומופקר
    • ”אֵת סְפִיחַ קְצִירְךָ לֹא תִקְצוֹר וְאֶת-עִנְּבֵי נְזִירֶךָ לֹא תִבְצֹר שְׁנַת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ.“ (ויקרא כה, פסוק ה)

גיזרון[עריכה]

השורש נ־ז־ר משמעו פרישה והבדלה. הפועל נָזַר משמעות (4) נתונה לפרשנות גם המפרשים שהיא לשון חשיבות, אך השורש הוא הבדלה ופרישה דהיינו שהשר מובדל בשאר העם. אך הפירוש הרווח שכאן הוא משורש נֵזר.

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]