נזיר
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
נָזִיר[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | נזיר |
| הגייה* | nazir |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | נ־ז־ר |
| דרך תצורה | משקל קָטִיל |
| נטיות | נ׳ נְזִירָה, ר׳ נְזִירִים, נ"ר נְזִירוֹת |
- מי שנמנע מהנאות העולם הזה.
- "כל כך יפות שזה נורא, / שאין ברירה, שזה חובה, / שזה מצווה להיות נזיר / בהודו, סין, או בסיביר." (יפות יפות, מאת נסים אלוני)
- (יהדות) מי שהתחייב בהלכות פרישוּת מסויימות, כגון הימנעות מגיזוז השיער, מהיטמאות למת.
- ”וְזֹאת תּוֹרַת הַנָּזִיר בְּיוֹם מְלֹאת יְמֵי נִזְרוֹ יָבִיא אֹתוֹ אֶל-פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד.“ (במדבר ו, פסוק יג)
- ”וְאֵלּוּ מְגַלְּחִין בַּמּוֹעֵד – הַבָּא מִמְּדִינַת הַיָּם, וּמִבֵּית הַשִּׁבְיָה, וְהַיּוֹצֵא מִבֵּית הָאֲסוּרִין, וְהַמְנֻדֶּה שֶׁהִתִּירוּ לוֹ חֲכָמִים, וְכֵן מִי שֶׁנִּשְׁאַל לֶחָכָם וְהֻתַּר, וְהַנָּזִיר, וְהַמְּצרָע הָעוֹלֶה מִטֻּמְאָתוֹ לְטַהֲרָתוֹ.“ (משנה, מסכת מועד קטן – פרק ג, משנה א)
- שמה של מסכת במשנה ובתלמוד העוסקת בדיני הנזיר (2).
- אדם חשוב. שר ונגיד.
- פרי שנושר מהעץ, פרי עזוב ומופקר
גיזרון[עריכה]
השורש נ־ז־ר משמעו פרישה והבדלה. הפועל נָזַר משמעות (4) נתונה לפרשנות גם המפרשים שהיא לשון חשיבות, אך השורש הוא הבדלה ופרישה דהיינו שהשר מובדל בשאר העם. אך הפירוש הרווח שכאן הוא משורש נֵזר.