חרוץ

חָרוּץ א

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	חרוץ
הגייה*	kharuts
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	ח־ר־ץ
דרך תצורה	משקל קַטּוּל (תשלום דגש)
נטיות	נ׳ חָרוּצָה, ר׳ חָרוּצִים, נ"ר חָרוּצוֹת

1. לשון המקרא עושה במרץ וביעילות, בלי להתמהמה, ועם רצון לעזור.

   • ”רָאשׁ עֹשֶׂה כַף-רְמִיָּה; וְיַד חָרוּצִים תַּעֲשִׁיר.“ (משלי י, פסוק ד)
   • "ואם רואים המון ידים חרוצות / נושאות סלים כבדים עם יין ומצות" (איך יודעים שבא אביב, מאת דתיה בן דור)
   • הפועלים החרוצים סיימו במהרה את העבודה.

גיזרון

• ייתכן כי בהשאלה מן חָרוּץ (ד).

נגזרות

• חריצות

מילים נרדפות

• שקדן

ניגודים

• עצלן

תרגום

• אנגלית: dilligent‏‏‏‏

• ערבית: مُجْتَهِد‏‏‏‏

חָרוּץ ב

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	חרוץ
הגייה*	kharuts
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	ח־ר־ץ
דרך תצורה	משקל קָטוּל
נטיות	נ׳ חֲרוּצָה ר׳ חֲרוּצִים נ"ר חֲרוּצוֹת

1. לשון המקרא מלא חריצים.

   • ”עַוֶּרֶת אוֹ שָׁבוּר אוֹ-חָרוּץ אוֹ-יַבֶּלֶת אוֹ גָרָב אוֹ יַלֶּפֶת לֹא-תַקְרִיבוּ אֵלֶּה לַיהֹוָה וְאִשֶּׁה לֹא-תִתְּנוּ מֵהֶם עַל-הַמִּזְבֵּחַ לַיהֹוָה.“ (ויקרא כב, פסוק כב)
   • ”הִנֵּה שַׂמְתִּיךְ לְמוֹרַג חָרוּץ חָדָשׁ בַּעַל פִּיפִיּוֹת תָּדוּשׁ הָרִים וְתָדֹק וּגְבָעוֹת כַּמֹּץ תָּשִׂים.“ (ישעיהו מא, פסוק טו)
   • ”הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים בְּעֵמֶק הֶחָרוּץ כִּי קָרוֹב יוֹם יְהוָה בְּעֵמֶק הֶחָרוּץ.“ (יואל ד, פסוק יד)
   • מכיוון שלחצת בחוזקה עם העפרון, הדף כולו חרוץ.

גזרון

• בינוני פעול מן חרץ. חילופי צ/ט בין עברית לארמית עם חרוט.
• מופיע בספר עמוס כצירוף מקראי: 'חרוץ-ברזל' בהוראת מורג - ”חֲרֻצוֹת-הַבַּרְזֶל“ (עמוס א, פסוק ג)

מילים נרדפות

• משונן
• סדוק

ניגודים

• חלק

תרגום

• אנגלית: furrowed‏‏‏‏

השורש חרץ

חָרוּץ ג

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	חרוץ
הגייה*	kharuts
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	ח־ר־ץ
דרך תצורה	משקל קָטוּל
נטיות	נ׳ חֲרוּצָה, ר׳ חֲרוּצִים, נ"ר חֲרוּצוֹת

1. לשון המקרא סופי, מוחלט.

   • ”כִּי אִם-יִהְיֶה עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם שְׁאָר יָשׁוּב בּוֹ כִּלָּיוֹן חָרוּץ שׁוֹטֵף צְדָקָה.“ (ישעיהו י, פסוק כב)
   • ”אִם חֲרוּצִים יָמָיו מִסְפַּר-חֳדָשָׁיו אִתָּךְ חֻקָּיו עָשִׂיתָ וְלֹא יַעֲבוֹר.“ (איוב יד, פסוק ה)
   • המתמודד הפגין ביצועים מחפירים במשחק, ולכן אין זה פלא שהוא נחל כשלון חרוץ.

גיזרון

• בינוני פעול מן חרץ

צירופים

• כשלון חרוץ

תרגום

• אנגלית: utter‏‏‏‏

השורש חרץ

חָרוּץ ד

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	חרוץ
הגייה*	kharuts
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ח־ר־ץ
דרך תצורה	משקל קָטוּל
נטיות

1. לשון המקרא [פיוטי] זהב.

   • ”אִם-תִּשְׁכְּבוּן בֵּין שְׁפַתָּיִם, כַּנְפֵי יוֹנָה נֶחְפָּה בַכֶּסֶף, וְאֶבְרוֹתֶיהָ בִּירַקְרַק חָרוּץ.“ (תהלים סח, פסוק יד).

גיזרון

• בפיניקית 𐤇𐤓𐤑 (חרץ), אוגריתית 𐎕𐎗𐎃 (ח'רץ ḫrṣ), באכדית: "חֻֿרָצֻ" (ḫurāṣu). המילהה הושאלה ליוונית-עתיקה, ומופיעה בתרגום השבעים בצורה: "חְריסוּס" (χρυσός) במשמעות "זהב" או טובין בעל ערך. מיוונית-עתיקה הושאלה ללטינית בהגיית: כריסנתמום (Chrysanthemum) כהלחם של שתי מילים יווניות: חרסוס (χρυσεος) בהוראת מוזהב + אנתמון (ανθεμον) בהוראת: פרח, משם הועברה לשפות שונות כשם לפרח החרצית.
• השם "חרוץ" המופיע במקרא, נמצא באוצר המילים האוגריתי-כנעני (שירי אוגרית וכתובות פיניקיות) בצוּרת "חֿרץ"; צמד המילים "חרוץ"–"כסף" מופיע תדיר בשרידי הספרות הכנענית שבכתבי אוגרית, במקרא ובכתובות הפיניקיות. להלן דוגמאות:

• ”כִּי טוֹב סַחְרָהּ, מִסְּחַר-כָּסֶף; וּחָרוּץ, תְּבוּאָתָהּ“ (משלי ג, פסוק יד).
• ”קְחוּ-מוּסָרִי וְאַל-כָּסֶף; וְדַעַת, מֵחָרוּץ נִבְחָר“ (משלי ח, פסוק י).
• ”וַתִּבֶן צֹר מָצוֹר, לָהּ; וַתִּצְבָּר-כֶּסֶף, כֶּעָפָר, וְחָרוּץ, כְּטִיט חוּצוֹת“ (זכריה ט, פסוק ג).

ראו גם

• חרצית