טובין

טוּבִין

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	טובין
הגייה*	tuvin
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר רבוי
שורש	ט־ו־ב
דרך תצורה
נטיות

הגיה

---

בעיות בהפעלת קובץ זה? ראו media help.

1. עברית חדשה [מסחר] מוצרים, חפצים או חומרים שימושיים, בדרך־כלל כאלה הראויים למכירה.

   • הטובין המיובאים תואמים את הדגם שנבדק על ידי מכון התקנים.
   • ערך העסקה הוא המחיר ששולם או ישולם בעד הטובין בעת מכירתם.

גיזרון

1. צורת ריבוי, על־דרך השפה הארמית, של המילה טוב-טַב. יש שסברו שמדובר בתרגום שאילה מאנגלית: goods או מלטינית: (bien) בהוראת טוב,ראוי.אך מסתבר שהמילה מתועדת בעברית לראשונה , ב"מגילות מדבר יהודה", בשטר מכירה של יהוסף () הרבה לפני התבססות הלטינית, הולדת השפה האנגלית, ומבחני ה"פסיכומטרי".

נגזרות

• טוביה (כקיצור של טובין + יה תיאופורית)

מילים נרדפות

• סחורה

תרגום

• אנגלית: goods‏‏‏‏
• צרפתית: biens‏‏‏‏