מורג

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מוֹרַג[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מורג
הגייה* morag
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות ר׳ מוֹרִגִּים
מורג
דיש במורג
  1. כלי חקלאי לדיש, רומס את השבלים כשבהמת עבודה גוררת אותו בגרן ומפריד את הגרעינים משאר חלקי השבולת.
    • "הִנֵּה שַׂמְתִּיךְ לְמוֹרַג חָרוּץ חָדָשׁ בַּעַל פִּיפִיּוֹת תָּדוּשׁ הָרִים וְתָדֹק." (ישעיהו מא טו)

גזרון[עריכה]

  • ארמית: מֹורִיג‎,מֹורַג‎ . ערבית בהגיית נֲווֻארֲג' نَوْرَج.
  • משמעותה של המורג מגולמת ברובד המקראי הקדום ביותר - ספר עמוס, כצירוף מקראי: 'חרוץ-ברזל'- חֲרֻצוֹת-הַבַּרְזֶל“ (עמוס א, פסוק ג) ברבדים מקראיים מאוחרים יותר שימש 'חרוץ-ברזל' בשמו ה'חדש' - ”מוֹרַג-(חָרוּץ חָדָשׁ)“ (ישעיהו מא, פסוק טו)

צירופים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]