מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | מורג |
| הגייה* | morag |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר׳ מוֹרִגִּים |
מורג
דיש במורג
- כלי חקלאי לדיש, רומס את השבלים כשבהמת עבודה גוררת אותו בגרן ומפריד את הגרעינים משאר חלקי השבולת.
- "הִנֵּה שַׂמְתִּיךְ לְמוֹרַג חָרוּץ חָדָשׁ בַּעַל פִּיפִיּוֹת תָּדוּשׁ הָרִים וְתָדֹק." (ישעיהו מא טו)
- ארמית: מֹורִיג,מֹורַג . ערבית בהגיית נֲווֻארֲג' نَوْرَج.
- משמעותה של המורג מגולמת ברובד המקראי הקדום ביותר - ספר עמוס, כצירוף מקראי: 'חרוץ-ברזל'- ”חֲרֻצוֹת-הַבַּרְזֶל“ (עמוס א, פסוק ג) ברבדים מקראיים מאוחרים יותר שימש 'חרוץ-ברזל' בשמו ה'חדש' - ”מוֹרַג-(חָרוּץ חָדָשׁ)“ (ישעיהו מא, פסוק טו)
