מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
לערך העוסק בשטר מכר; ראו אונו.
|
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
און
|
הגייה* |
on
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
א־ו־ן א, גזור שם
|
דרך תצורה |
משקל קוֹל
|
נטיות |
ר׳ אונים; און־; כ׳ אוני
|
- לשון המקרא כוח, עוצמה.
- בפרט: כוח גברא, כוח ההולדה של הזכר.
- ”רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה, כֹּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי יֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עָז.“ (בראשית מט, פסוק ג)
- לשון המקרא עיר במצרים.
- ”וּלְיוֹסֵף יֻלָּד שְׁנֵי בָנִים בְּטֶרֶם תָּבוֹא שְׁנַת הָרָעָב אֲשֶׁר יָלְדָה-לּוֹ אָסְנַת בַּת-פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אוֹן.“ (בראשית מא, פסוק נ)
- שם פרטי לזכר.
- ”וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן־יִצְהָר, בֶּן־קְהָת בֶּן־לֵוִי; וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב וְאוֹן בֶּן־פֶּלֶת, בְּנֵי רְאוּבֵן.“ (במדבר טז, פסוק א)
- משמעות (1) באוגריתית: 𐎀𐎐 (אַנ).[1]
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
און
|
הגייה* |
on
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
א־ו־ן
|
דרך תצורה |
משקל קוֹל
|
נטיות |
ר׳ אונים; און־; כ׳ אוני[דרושה הבהרה]
|
- לשון המקרא צער, יגון, אבל (נדיר, רק בתנ"ך).
- ”וַיְהִי בְּצֵאת נַפְשָׁהּ כִּי מֵתָה וַתִּקְרָא שְׁמוֹ בֶּן-אוֹנִי.“ (בראשית לה, פסוק יח)
- ”וְלֹא יֶעֶרְבוּ לוֹ זִבְחֵיהֶם כְּלֶחֶם אוֹנִים לָהֶם כָּל אֹכְלָיו יִטַּמָּאוּ.“ (הושע ט, פסוק ד)
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
אוון
|
הגייה* |
aven
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
א־ו־ן
|
דרך תצורה |
משקל קָוֶל
|
נטיות |
|
- לשון המקרא רשע, עול, רעה.
- ”כֵּן, דֶּרֶךְ אִשָּׁה מְנָאָפֶת: אָכְלָה, וּמָחֲתָה פִיהָ; וְאָמְרָה, לֹא-פָעַלְתִּי אָוֶן“ (משלי ל, פסוק כ)
- ”לֹא יְאֻנֶּה לַצַּדִּיק כָּל אָוֶן וּרְשָׁעִים מָלְאוּ רָע.“ (משלי יב, פסוק כא)
- ”אָדָם בְּלִיַּעַל, אִישׁ אָוֶן, הוֹלֵךְ עִקְּשׁוּת פֶּה.“ (משלי ו, פסוק יב)
- ”הַצִּילֵנִי מִפֹּעֲלֵי אָוֶן וּמֵאַנְשֵׁי דָמִים הוֹשִׁיעֵנִי.“ (תהלים נט, פסוק ג)
- מילה מקראית. לפי גסניוס,[3] מהשורש של אֵין, אַיִן במובן של ריקנות, אפסיות, הבלות, ולכן רוע, רשע.
- ↑ לוח UT 49 I
- ↑ לוחות UT 1 Aqht, 67 VI
- ↑ גסניוס.