”תינוקות אין מענין אותן ביוה"כ, אבל מחנכין אותן שנה או שתיים סמוך לפירקן [...] אי זה חינוך? היה רגיל לאכול בשתי שעות - מאכילין אותו לשלוש, בשלוש מאכילין אותו בארבע“ (בבלי, מסכת יומא – דף פב, עמוד א)
"הנה חינוך הבנים בבית אביהם ומלמדיהם, וחכמת הנהגת המדינה, דהיינו חינוך אומה שלימה עפ״י נימוסי מושליה ומחוקקיה שהעמיקו בהן חכמי הדורות הקודמין - אין בהם שום תועלת" (מנדל לפין,חשבון הנפש, באתר HebrewBooks, מהדורת קיידאן, תרצ"ז, עמוד יט) - נכתב במקור בשנת 1808.
”בימים ההם צריך היה היסוד ההוּמאניטרי להיות מרכז-הכובד בחינוך היהוּדי, [...]; אבל עתה צריך היסוד הלאוּמי ליהפך למרכז שיטת החינוך של הנוער היהוּדי.“ (החינוך העברי, מאת זאב ז'בוטינסקי, בפרויקט בן יהודה)
השורש מגיע משפות אפרו-שמיות ,בערבית לשורש ח-נ-כ; ح ن ك ולמילה "חך" מקור משותף , ובערבית המשמעות קשורה ב"להתקין - בחך" (ראו בערבית, "חנכ"حنك בהוראת "חך" , "לסת") . התפתחות המילה קשורה באלוף הסוס דרך רסן המותקן בפיו המכוון את תנועתו לפי רצון בעליו . גם המילה שנינות מרמזת על איזור הפה (שן),והתפתחה בצורה דומה .(ראו גסניוס, "חנך").
בעברית ח־נ־ך, מקורו בשורש הארמי ח־נ־ך. בערבית חַנַכַּ. [1]
ערך בוויקיפדיה: חינוך
ציטוטים בוויקיציטוט: חינוך