צורת הרבים של המילה תְּפִלָּה. המילה תְּפִלִּין הופיעה לראשונה בתקופת התנאים (במשנה ובספרות שבאה אחריה). בתרגום אונקלוס תורגמה המילה המקראית "טוטפות", שפירושה המקובל הוא תכשיטים או קישוטים על המצח, כ"תפילין". ככל הנראה תשמיש הקדושה נקרא כך מפני שמשתמשים בו בתפילות בימי חול.
השוו, ”אַנְפִּילִין“ (בבלי, מסכת יבמות – דף יב, עמוד א) בהוראת נעלי 3/4 - ועושין אותה בארץ ספרד מכניסים בו רגליהן המכסים עד הקרסוליים.