תפלין

תְּפִלִּין[עריכה]

תפילין של ראש ויד

זוג תשמיש קדושה העשוי מעור, שעל־פי ההלכה הרבנית יש להניח על היד ועל הראש בעת תפילת שחרית. בתוכן מצויות ארבע פרשיות מקראיות שונות הכתובות על קלף.
- היום בבוקר הנחתי תפילין.
- "אָמְרוּ חֲכָמִים, כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ תְּפִלִּין בְּרֹאשׁוֹ וּבִזְרוֹעוֹ, וְצִיצִית בְּבִגְדוֹ, וּמְזוּזָה בְּפִתְחוֹ - מֻחְזָק לוֹ, שֶׁלֹּא יֶחֱטָא" (משנה תורה, הלכות מזוזה, פרק ו', י"ד)
- ”והרי כבר קבּלתי עלי להיות יהודי כשר ועוסק בתורה ובמצוות לאחר שאתחיל להניח תפילין“ (מלפני האביב, מאת ש' בן-ציון, בפרויקט בן יהודה)

צורת הרבים של המילה תְּפִלָּה (יחידה מבין השתים) ” תפלה אמתי מקבלת טומאה משתגמר מלאכתה קוצעה אף שהוא עתיד ליתן בה הרצועה“ (תוספתא, מסכת כלים – פרק ד, הלכה א). על פי הפרשנים משורש פלל שעניינו חיבור^[^{דרוש מקור}^].

בתרגום אונקלוס תיבת "טוטפות" המקראית תורגמה בהוראת 'תכשיטים או קישוטים על המצח' שהיו נענדים בתפילות של ימי חול ^[^{דרוש מקור}^]^{[דרושה הבהרה]}.

ערך בוויקיפדיה: תפילין

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תפילין

השורש פ־ל־ל הוא שורש מגזרת הכפולים.