סגלה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

סְגֻלָּה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא סגולה
הגייה* sgula
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ס־ג־ל א
דרך תצורה משקל קְטֻלָּה
נטיות ר׳ סְגֻלּוֹת; סְגֻלַּת־, ר׳ סְגֻלּוֹת־
  1. לשון המקרא אוצר של חפצים יקרי ערך, דבר בעל ערך.
    • ”וְעוֹד בִּרְצוֹתִי בְּבֵית אֱלֹהַי יֶשׁ לִי סְגֻלָּה זָהָב וָכָסֶף נָתַתִּי לְבֵית אֱלֹהַי“ (דברי הימים א׳ כט, פסוק ג)
    • ”וְעַתָּה, אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים.“ (שמות יט, פסוק ה)
  2. לשון ימי הביניים תכונה, בדרך כלל טובה שיש בה יתרון.
    • זולת בלשון הקודש לבדו דיש לו סגולה מיוחדת לאומתינו שיוצאין בו בקריאתו אף שאינו מבין בו. (ר' אליעזר סג"ל, יד המלך, הלכות קריאת שמע, פרק ב הלכה י)
  3. לשון ימי הביניים חפץ או מעשה המביאים מרפא, מזל טוב וכל דבר שחפצים בו. מה שמביא לתוצאה בדרך פארה-טבעית על פי אמונה דתית או מסורת.
    • סגולה בדוקה להפקד בבנים זכרים: להשתטח על 3 קברות צדיקים.
    • צמח הדודאים הינו תרופה וסגולה להריון.

גיזרון[עריכה]

  • 1: במקור 'רכוש יקר, אוצר' (משמע 1), מקביל לאכדית: sikiltu -'רכוש'[1], מן sakālu - 'רכש'.[2] יש המקבילים שורש ס־ג־ל לשורש ס־ג־ר.[3]
  • 2, 3: דרך השימוש 'עם סגולה' במקרא (עם שהוא אוצר יקר) שגם קיים באכדית,[4] המילה רכשה את המשמע 'דבר עם תכונה מיוחדת' ומשם 'תכונה מיוחדת' (משמע 2).
  • משמע השורש ס-ג-ל הוא גזירה לאחור מהמילה סגולה במובן 'תכונה מיוחדת': מסוגל (=שיש לו סגולה, תכונה מיוחדת), סיגל, הסתגל.

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]

  1. sikiltu, in A Concise Dictionary of Akkadian, Jeremy Black, Andrew George, Nicholas Postgate, page 322
  2. "An Akkadian Lexical Companion for Biblical Hebrew", Hayim ben Yosef Tawil, 2009, page 257. ISBN: 978-1602801141.
  3. רד"צ הופמן דברים יד, ב.
  4. "An Akkadian Lexical Companion for Biblical Hebrew", Hayim ben Yosef Tawil, 2009, page 155. ISBN: 978-1602801141.