סגלה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

סְגֻלָּה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא סגולה
הגייה* sgula
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ס־ג־ל א
דרך תצורה משקל קְטֻלָּה
נטיות ר׳ סְגֻלּוֹת; סְגֻלַּת־, ר׳ סְגֻלּוֹת־
  1. אוצר של חפצים יקרי ערך, דבר בעל ערך.
    • "וְעוֹד בִּרְצוֹתִי בְּבֵית אֱלֹהַי יֶשׁ לִי סְגֻלָּה זָהָב וָכָסֶף נָתַתִּי לְבֵית אֱלֹהַי" (דברי הימים א׳ כט, פסוק ג)
    • "וְעַתָּה, אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים." (שמות יט, פסוק ה)
  2. תכונה, בדרך כלל טובה שיש בה יתרון.
    • דיש לו סגולה מיוחדת לאומתינו שיוצאין בו בקריאתו אף שאינו מבין בו. (הרמב"ם, יד המלך, הלכות קריאת שמע, פרק ב)
  3. חפץ או מעשה המביאים מרפא, מזל טוב וכל דבר שחפצים בו.
    • סגולה בדוקה להפקד בבנים זכרים: להשתטח על 3 קברות צדיקים.
    • צמח הדודאים הינו תרופה וסגולה להריון.

צירופים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]