סגלה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

סְגֻלָּה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא סגולה
הגייה* sgula
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ס־ג־ל א
דרך תצורה משקל קְטֻלָּה
נטיות ר׳ סְגֻלּוֹת; סְגֻלַּת־, ר׳ סְגֻלּוֹת־
  1. לשון המקרא אוצר של חפצים יקרי ערך, דבר בעל ערך.
    • ”וְעוֹד בִּרְצוֹתִי בְּבֵית אֱלֹהַי יֶשׁ לִי סְגֻלָּה זָהָב וָכָסֶף נָתַתִּי לְבֵית אֱלֹהַי“ (דברי הימים א׳ כט, פסוק ג)
    • ”וְעַתָּה, אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים.“ (שמות יט, פסוק ה)
  2. לשון ימי הביניים תכונה, בדרך כלל טובה שיש בה יתרון.
    • דיש לו סגולה מיוחדת לאומתינו שיוצאין בו בקריאתו אף שאינו מבין בו. (הרמב"ם, יד המלך, הלכות קריאת שמע, פרק ב)
  3. לשון ימי הביניים חפץ או מעשה המביאים מרפא, מזל טוב וכל דבר שחפצים בו.
    • סגולה בדוקה להפקד בבנים זכרים: להשתטח על 3 קברות צדיקים.
    • צמח הדודאים הינו תרופה וסגולה להריון.

גיזרון[עריכה]

  • 1: במקור 'רכוש יקר, אוצר' (משמע 1), מקביל לאכדית sikiltu 'רכוש'[1], מן sakālu 'רכש'.[2]
  • 2, 3: דרך השימוש 'עם סגולה' במקרא (עם שהוא אוצר יקר) שגם קיים באכדית,[3] המילה רכשה את המשמע 'דבר עם תכונה מיוחדת' ומשם 'תכונה מיוחדת' (משמע 2).
  • משמע השורש ס-ג-ל הוא גזירה לאחור מהמילה סגולה במובן 'תכונה מיוחדת': מסוגל (=שיש לו סגולה, תכונה מיוחדת), סיגל, הסתגל.

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

  1. sikiltu, in A Concise Dictionary of Akkadian, Jeremy Black, Andrew George, Nicholas Postgate, page 322
  2. "An Akkadian Lexical Companion for Biblical Hebrew", Hayim ben Yosef Tawil, 2009, page 257. ISBN: 978-1602801141.
  3. "An Akkadian Lexical Companion for Biblical Hebrew", Hayim ben Yosef Tawil, 2009, page 155. ISBN: 978-1602801141.