צביון
מראה
צִבְיוֹן
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | ציביון |
הגייה* | tsivyon |
חלק דיבר | שם עצם מופשט |
מין | זכר |
שורש | צ־ב־י/ה |
דרך תצורה | משקל קִטְלוֹן |
נטיות |
- לשון חז"ל רצון,חפץ.
- ”דאמר רבי יהושע בן לוי, כל מעשה בראשית בקומתן נבראו בדעתן נבראו בצביונם נבראו שנאמר (בראשית ב, פסוק א) ויכולו השמים והארץ וכל צבאם, אל תקרי צבאם, אלא צביונם.“ (בבלי, מסכת חולין – דף ס, עמוד א)
- ”ונתתי צבי בארץ חיים ארץ שצביוני בה מתיה חיים שאין צביוני בה אין מתיה חיים“ (בבלי, מסכת כתובות – דף קיא, עמוד א)
- ”וה' אלהי הצבאות ה' זכרו שהוא עושה צביונו בבריותיו.“ (שמות רבה, פרשה כה, סימן ב)
- עברית חדשה מסורת,סגנון,אופי,הרגל
- התיירים הישראלים שהתקבצו סמוך לקולוסאום ברומא התבקשו לשמור על צביון המקום
גיזרון
[עריכה]- (1:) סורית, בהגיית: צְבִּין (ܨܒܝܢ) בהוראת רצון,הנאה. לאחר ששורש צ-ב-ה הנדיר אף במקורות העתיקים שבעברית נעלם לחלוטין בעברית המודרנית, התקשרה המילה, בהכרה או בתת הכרה של דוברי העברית החדשה, עם שורש אחר, הוא השורש צ-ב-ע ,וכיוון שהסיומת -ון משמשת בעברית המודרנית כציון של הקטנה כגון ילדון-ילד קטן, כלבון-כלב ,נתפסה 'צביון' כצבע עמום, לא מובהק, מעין גוון או תת-גוון [1].
- שורש צ-ב-י/ה משמש בהוראות: תהילה,יופי .בתוספת סיומת -יון המציינת שם עצם מופשט. השוו: הצבי ישראל על במותיך חלל,מילולית בהוראת : התהילה שוכבת-חלל על מזבחותיך (במותיך).
מילים נרדפות
[עריכה]תרגום
[עריכה]הערות שוליים
[עריכה]- ↑ גד בן-עמי צרפתי, כלשון עמי : עיונים בלשון העברית.האקדמיה ללשון העברית. 1997.עמוד: 30